פתור עבור x
x=-1
x = \frac{7}{3} = 2\frac{1}{3} \approx 2.333333333
גרף
שתף
הועתק ללוח
3xx=6x\times \frac{2}{3}+7
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 6x, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2,3,6x.
3x^{2}=6x\times \frac{2}{3}+7
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
3x^{2}=4x+7
הכפל את 6 ו- \frac{2}{3} כדי לקבל 4.
3x^{2}-4x=7
החסר 4x משני האגפים.
3x^{2}-4x-7=0
החסר 7 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{\left(-4\right)^{2}-4\times 3\left(-7\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -4 במקום b, וב- -7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-4\times 3\left(-7\right)}}{2\times 3}
-4 בריבוע.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-12\left(-7\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16+84}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -7.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{100}}{2\times 3}
הוסף את 16 ל- 84.
x=\frac{-\left(-4\right)±10}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 100.
x=\frac{4±10}{2\times 3}
ההופכי של -4 הוא 4.
x=\frac{4±10}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{14}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±10}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 4 ל- 10.
x=\frac{7}{3}
צמצם את השבר \frac{14}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{6}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±10}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10 מ- 4.
x=-1
חלק את -6 ב- 6.
x=\frac{7}{3} x=-1
המשוואה נפתרה כעת.
3xx=6x\times \frac{2}{3}+7
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 6x, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2,3,6x.
3x^{2}=6x\times \frac{2}{3}+7
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
3x^{2}=4x+7
הכפל את 6 ו- \frac{2}{3} כדי לקבל 4.
3x^{2}-4x=7
החסר 4x משני האגפים.
\frac{3x^{2}-4x}{3}=\frac{7}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}-\frac{4}{3}x=\frac{7}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}-\frac{4}{3}x+\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}=\frac{7}{3}+\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{4}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{2}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{4}{3}x+\frac{4}{9}=\frac{7}{3}+\frac{4}{9}
העלה את -\frac{2}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{4}{3}x+\frac{4}{9}=\frac{25}{9}
הוסף את \frac{7}{3} ל- \frac{4}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{2}{3}\right)^{2}=\frac{25}{9}
פרק x^{2}-\frac{4}{3}x+\frac{4}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{2}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{2}{3}=\frac{5}{3} x-\frac{2}{3}=-\frac{5}{3}
פשט.
x=\frac{7}{3} x=-1
הוסף \frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}