פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{145}}{10}+\frac{1}{2}\approx 1.704159458
x=-\frac{\sqrt{145}}{10}+\frac{1}{2}\approx -0.704159458
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}-x=\frac{2}{15}\times 9
הכפל את שני האגפים ב- 9.
x^{2}-x=\frac{6}{5}
הכפל את \frac{2}{15} ו- 9 כדי לקבל \frac{6}{5}.
x^{2}-x-\frac{6}{5}=0
החסר \frac{6}{5} משני האגפים.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\left(-\frac{6}{5}\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -\frac{6}{5} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+\frac{24}{5}}}{2}
הכפל את -4 ב- -\frac{6}{5}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{\frac{29}{5}}}{2}
הוסף את 1 ל- \frac{24}{5}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\frac{\sqrt{145}}{5}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{29}{5}.
x=\frac{1±\frac{\sqrt{145}}{5}}{2}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{\frac{\sqrt{145}}{5}+1}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±\frac{\sqrt{145}}{5}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- \frac{\sqrt{145}}{5}.
x=\frac{\sqrt{145}}{10}+\frac{1}{2}
חלק את 1+\frac{\sqrt{145}}{5} ב- 2.
x=\frac{-\frac{\sqrt{145}}{5}+1}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±\frac{\sqrt{145}}{5}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{\sqrt{145}}{5} מ- 1.
x=-\frac{\sqrt{145}}{10}+\frac{1}{2}
חלק את 1-\frac{\sqrt{145}}{5} ב- 2.
x=\frac{\sqrt{145}}{10}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{145}}{10}+\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}-x=\frac{2}{15}\times 9
הכפל את שני האגפים ב- 9.
x^{2}-x=\frac{6}{5}
הכפל את \frac{2}{15} ו- 9 כדי לקבל \frac{6}{5}.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{6}{5}+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{6}{5}+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{29}{20}
הוסף את \frac{6}{5} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{29}{20}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{29}{20}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{145}}{10} x-\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{145}}{10}
פשט.
x=\frac{\sqrt{145}}{10}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{145}}{10}+\frac{1}{2}
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}