פתור עבור x
x=3\sqrt{2}+6\approx 10.242640687
x=6-3\sqrt{2}\approx 1.757359313
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{9}x^{2}-\frac{4}{3}x=-2
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
\frac{1}{9}x^{2}-\frac{4}{3}x-\left(-2\right)=-2-\left(-2\right)
הוסף 2 לשני אגפי המשוואה.
\frac{1}{9}x^{2}-\frac{4}{3}x-\left(-2\right)=0
החסרת -2 מעצמו נותנת 0.
\frac{1}{9}x^{2}-\frac{4}{3}x+2=0
החסר -2 מ- 0.
x=\frac{-\left(-\frac{4}{3}\right)±\sqrt{\left(-\frac{4}{3}\right)^{2}-4\times \frac{1}{9}\times 2}}{2\times \frac{1}{9}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{1}{9} במקום a, ב- -\frac{4}{3} במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{4}{3}\right)±\sqrt{\frac{16}{9}-4\times \frac{1}{9}\times 2}}{2\times \frac{1}{9}}
העלה את -\frac{4}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{4}{3}\right)±\sqrt{\frac{16}{9}-\frac{4}{9}\times 2}}{2\times \frac{1}{9}}
הכפל את -4 ב- \frac{1}{9}.
x=\frac{-\left(-\frac{4}{3}\right)±\sqrt{\frac{16-8}{9}}}{2\times \frac{1}{9}}
הכפל את -\frac{4}{9} ב- 2.
x=\frac{-\left(-\frac{4}{3}\right)±\sqrt{\frac{8}{9}}}{2\times \frac{1}{9}}
הוסף את \frac{16}{9} ל- -\frac{8}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\left(-\frac{4}{3}\right)±\frac{2\sqrt{2}}{3}}{2\times \frac{1}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{8}{9}.
x=\frac{\frac{4}{3}±\frac{2\sqrt{2}}{3}}{2\times \frac{1}{9}}
ההופכי של -\frac{4}{3} הוא \frac{4}{3}.
x=\frac{\frac{4}{3}±\frac{2\sqrt{2}}{3}}{\frac{2}{9}}
הכפל את 2 ב- \frac{1}{9}.
x=\frac{2\sqrt{2}+4}{\frac{2}{9}\times 3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{4}{3}±\frac{2\sqrt{2}}{3}}{\frac{2}{9}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{4}{3} ל- \frac{2\sqrt{2}}{3}.
x=3\sqrt{2}+6
חלק את \frac{4+2\sqrt{2}}{3} ב- \frac{2}{9} על-ידי הכפלת \frac{4+2\sqrt{2}}{3} בהופכי של \frac{2}{9}.
x=\frac{4-2\sqrt{2}}{\frac{2}{9}\times 3}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{4}{3}±\frac{2\sqrt{2}}{3}}{\frac{2}{9}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{2\sqrt{2}}{3} מ- \frac{4}{3}.
x=6-3\sqrt{2}
חלק את \frac{4-2\sqrt{2}}{3} ב- \frac{2}{9} על-ידי הכפלת \frac{4-2\sqrt{2}}{3} בהופכי של \frac{2}{9}.
x=3\sqrt{2}+6 x=6-3\sqrt{2}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{9}x^{2}-\frac{4}{3}x=-2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{\frac{1}{9}x^{2}-\frac{4}{3}x}{\frac{1}{9}}=-\frac{2}{\frac{1}{9}}
הכפל את שני האגפים ב- 9.
x^{2}+\left(-\frac{\frac{4}{3}}{\frac{1}{9}}\right)x=-\frac{2}{\frac{1}{9}}
חילוק ב- \frac{1}{9} מבטל את ההכפלה ב- \frac{1}{9}.
x^{2}-12x=-\frac{2}{\frac{1}{9}}
חלק את -\frac{4}{3} ב- \frac{1}{9} על-ידי הכפלת -\frac{4}{3} בהופכי של \frac{1}{9}.
x^{2}-12x=-18
חלק את -2 ב- \frac{1}{9} על-ידי הכפלת -2 בהופכי של \frac{1}{9}.
x^{2}-12x+\left(-6\right)^{2}=-18+\left(-6\right)^{2}
חלק את -12, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -6. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -6 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-12x+36=-18+36
-6 בריבוע.
x^{2}-12x+36=18
הוסף את -18 ל- 36.
\left(x-6\right)^{2}=18
פרק x^{2}-12x+36 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-6\right)^{2}}=\sqrt{18}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-6=3\sqrt{2} x-6=-3\sqrt{2}
פשט.
x=3\sqrt{2}+6 x=6-3\sqrt{2}
הוסף 6 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}