פתור עבור x
x=-3
x=2
גרף
שתף
הועתק ללוח
x+6=x\left(x+2\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- -2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x+2.
x+6=x^{2}+2x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- x+2.
x+6-x^{2}=2x
החסר x^{2} משני האגפים.
x+6-x^{2}-2x=0
החסר 2x משני האגפים.
-x+6-x^{2}=0
כנס את x ו- -2x כדי לקבל -x.
-x^{2}-x+6=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=-1 ab=-6=-6
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -x^{2}+ax+bx+6. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-6 2,-3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -6.
1-6=-5 2-3=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=2 b=-3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(-x^{2}+2x\right)+\left(-3x+6\right)
שכתב את -x^{2}-x+6 כ- \left(-x^{2}+2x\right)+\left(-3x+6\right).
x\left(-x+2\right)+3\left(-x+2\right)
הוצא את הגורם המשותף x בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(-x+2\right)\left(x+3\right)
הוצא את האיבר המשותף -x+2 באמצעות חוק הפילוג.
x=2 x=-3
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -x+2=0 ו- x+3=0.
x+6=x\left(x+2\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- -2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x+2.
x+6=x^{2}+2x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- x+2.
x+6-x^{2}=2x
החסר x^{2} משני האגפים.
x+6-x^{2}-2x=0
החסר 2x משני האגפים.
-x+6-x^{2}=0
כנס את x ו- -2x כדי לקבל -x.
-x^{2}-x+6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+4\times 6}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+24}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 6.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{25}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 1 ל- 24.
x=\frac{-\left(-1\right)±5}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
x=\frac{1±5}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{1±5}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{6}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±5}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 5.
x=-3
חלק את 6 ב- -2.
x=-\frac{4}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±5}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 5 מ- 1.
x=2
חלק את -4 ב- -2.
x=-3 x=2
המשוואה נפתרה כעת.
x+6=x\left(x+2\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- -2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x+2.
x+6=x^{2}+2x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- x+2.
x+6-x^{2}=2x
החסר x^{2} משני האגפים.
x+6-x^{2}-2x=0
החסר 2x משני האגפים.
-x+6-x^{2}=0
כנס את x ו- -2x כדי לקבל -x.
-x-x^{2}=-6
החסר 6 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-x^{2}-x=-6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}-x}{-1}=-\frac{6}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\left(-\frac{1}{-1}\right)x=-\frac{6}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}+x=-\frac{6}{-1}
חלק את -1 ב- -1.
x^{2}+x=6
חלק את -6 ב- -1.
x^{2}+x+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=6+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=6+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=\frac{25}{4}
הוסף את 6 ל- \frac{1}{4}.
\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{25}{4}
פרק x^{2}+x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{2}=\frac{5}{2} x+\frac{1}{2}=-\frac{5}{2}
פשט.
x=2 x=-3
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}