פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{1209}}{6}-\frac{1}{2}\approx 5.295112884
x=-\frac{\sqrt{1209}}{6}-\frac{1}{2}\approx -6.295112884
גרף
שתף
הועתק ללוח
\left(x-5\right)\left(x+1\right)+5+x=4\left(x-5\right)\left(x+5\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -5,5 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-5\right)\left(x+5\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x+5,5-x.
x^{2}-4x-5+5+x=4\left(x-5\right)\left(x+5\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x-5 ב- x+1 ולכנס איברים דומים.
x^{2}-4x+x=4\left(x-5\right)\left(x+5\right)
חבר את -5 ו- 5 כדי לקבל 0.
x^{2}-3x=4\left(x-5\right)\left(x+5\right)
כנס את -4x ו- x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x=\left(4x-20\right)\left(x+5\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4 ב- x-5.
x^{2}-3x=4x^{2}-100
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4x-20 ב- x+5 ולכנס איברים דומים.
x^{2}-3x-4x^{2}=-100
החסר 4x^{2} משני האגפים.
-3x^{2}-3x=-100
כנס את x^{2} ו- -4x^{2} כדי לקבל -3x^{2}.
-3x^{2}-3x+100=0
הוסף 100 משני הצדדים.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\left(-3\right)\times 100}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- 100 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\left(-3\right)\times 100}}{2\left(-3\right)}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+12\times 100}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+1200}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- 100.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{1209}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 9 ל- 1200.
x=\frac{3±\sqrt{1209}}{2\left(-3\right)}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{3±\sqrt{1209}}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{\sqrt{1209}+3}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{1209}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- \sqrt{1209}.
x=-\frac{\sqrt{1209}}{6}-\frac{1}{2}
חלק את 3+\sqrt{1209} ב- -6.
x=\frac{3-\sqrt{1209}}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{1209}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{1209} מ- 3.
x=\frac{\sqrt{1209}}{6}-\frac{1}{2}
חלק את 3-\sqrt{1209} ב- -6.
x=-\frac{\sqrt{1209}}{6}-\frac{1}{2} x=\frac{\sqrt{1209}}{6}-\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
\left(x-5\right)\left(x+1\right)+5+x=4\left(x-5\right)\left(x+5\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -5,5 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-5\right)\left(x+5\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x+5,5-x.
x^{2}-4x-5+5+x=4\left(x-5\right)\left(x+5\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x-5 ב- x+1 ולכנס איברים דומים.
x^{2}-4x+x=4\left(x-5\right)\left(x+5\right)
חבר את -5 ו- 5 כדי לקבל 0.
x^{2}-3x=4\left(x-5\right)\left(x+5\right)
כנס את -4x ו- x כדי לקבל -3x.
x^{2}-3x=\left(4x-20\right)\left(x+5\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4 ב- x-5.
x^{2}-3x=4x^{2}-100
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4x-20 ב- x+5 ולכנס איברים דומים.
x^{2}-3x-4x^{2}=-100
החסר 4x^{2} משני האגפים.
-3x^{2}-3x=-100
כנס את x^{2} ו- -4x^{2} כדי לקבל -3x^{2}.
\frac{-3x^{2}-3x}{-3}=-\frac{100}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\left(-\frac{3}{-3}\right)x=-\frac{100}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}+x=-\frac{100}{-3}
חלק את -3 ב- -3.
x^{2}+x=\frac{100}{3}
חלק את -100 ב- -3.
x^{2}+x+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{100}{3}+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=\frac{100}{3}+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=\frac{403}{12}
הוסף את \frac{100}{3} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{403}{12}
פרק x^{2}+x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{403}{12}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{1209}}{6} x+\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{1209}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{1209}}{6}-\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{1209}}{6}-\frac{1}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}