פתור עבור p
p=1
p=5
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{6}p^{2}+\frac{5}{6}=p
חלק כל איבר של p^{2}+5 ב- 6 כדי לקבל \frac{1}{6}p^{2}+\frac{5}{6}.
\frac{1}{6}p^{2}+\frac{5}{6}-p=0
החסר p משני האגפים.
\frac{1}{6}p^{2}-p+\frac{5}{6}=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
p=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times \frac{1}{6}\times \frac{5}{6}}}{2\times \frac{1}{6}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{1}{6} במקום a, ב- -1 במקום b, וב- \frac{5}{6} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
p=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-\frac{2}{3}\times \frac{5}{6}}}{2\times \frac{1}{6}}
הכפל את -4 ב- \frac{1}{6}.
p=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-\frac{5}{9}}}{2\times \frac{1}{6}}
הכפל את -\frac{2}{3} ב- \frac{5}{6} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
p=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{\frac{4}{9}}}{2\times \frac{1}{6}}
הוסף את 1 ל- -\frac{5}{9}.
p=\frac{-\left(-1\right)±\frac{2}{3}}{2\times \frac{1}{6}}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{4}{9}.
p=\frac{1±\frac{2}{3}}{2\times \frac{1}{6}}
ההופכי של -1 הוא 1.
p=\frac{1±\frac{2}{3}}{\frac{1}{3}}
הכפל את 2 ב- \frac{1}{6}.
p=\frac{\frac{5}{3}}{\frac{1}{3}}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{1±\frac{2}{3}}{\frac{1}{3}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- \frac{2}{3}.
p=5
חלק את \frac{5}{3} ב- \frac{1}{3} על-ידי הכפלת \frac{5}{3} בהופכי של \frac{1}{3}.
p=\frac{\frac{1}{3}}{\frac{1}{3}}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{1±\frac{2}{3}}{\frac{1}{3}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{2}{3} מ- 1.
p=1
חלק את \frac{1}{3} ב- \frac{1}{3} על-ידי הכפלת \frac{1}{3} בהופכי של \frac{1}{3}.
p=5 p=1
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{6}p^{2}+\frac{5}{6}=p
חלק כל איבר של p^{2}+5 ב- 6 כדי לקבל \frac{1}{6}p^{2}+\frac{5}{6}.
\frac{1}{6}p^{2}+\frac{5}{6}-p=0
החסר p משני האגפים.
\frac{1}{6}p^{2}-p=-\frac{5}{6}
החסר \frac{5}{6} משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{\frac{1}{6}p^{2}-p}{\frac{1}{6}}=-\frac{\frac{5}{6}}{\frac{1}{6}}
הכפל את שני האגפים ב- 6.
p^{2}+\left(-\frac{1}{\frac{1}{6}}\right)p=-\frac{\frac{5}{6}}{\frac{1}{6}}
חילוק ב- \frac{1}{6} מבטל את ההכפלה ב- \frac{1}{6}.
p^{2}-6p=-\frac{\frac{5}{6}}{\frac{1}{6}}
חלק את -1 ב- \frac{1}{6} על-ידי הכפלת -1 בהופכי של \frac{1}{6}.
p^{2}-6p=-5
חלק את -\frac{5}{6} ב- \frac{1}{6} על-ידי הכפלת -\frac{5}{6} בהופכי של \frac{1}{6}.
p^{2}-6p+\left(-3\right)^{2}=-5+\left(-3\right)^{2}
חלק את -6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
p^{2}-6p+9=-5+9
-3 בריבוע.
p^{2}-6p+9=4
הוסף את -5 ל- 9.
\left(p-3\right)^{2}=4
פרק p^{2}-6p+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(p-3\right)^{2}}=\sqrt{4}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
p-3=2 p-3=-2
פשט.
p=5 p=1
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}