פתור עבור f, g
f=10
g=30
שתף
הועתק ללוח
3f=g
שקול את המשוואה הראשונה. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 33, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 11,33.
f=\frac{1}{3}g
חלק את שני האגפים ב- 3.
\frac{1}{3}g+g=40
השתמש ב- \frac{g}{3} במקום f במשוואה השניה, f+g=40.
\frac{4}{3}g=40
הוסף את \frac{g}{3} ל- g.
g=30
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{4}{3}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
f=\frac{1}{3}\times 30
השתמש ב- 30 במקום g ב- f=\frac{1}{3}g. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את f ישירות.
f=10
הכפל את \frac{1}{3} ב- 30.
f=10,g=30
המערכת נפתרה כעת.
3f=g
שקול את המשוואה הראשונה. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 33, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 11,33.
3f-g=0
החסר g משני האגפים.
3f-g=0,f+g=40
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}3&-1\\1&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}f\\g\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}0\\40\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}3&-1\\1&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}3&-1\\1&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}f\\g\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}3&-1\\1&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}0\\40\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}3&-1\\1&1\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}f\\g\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}3&-1\\1&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}0\\40\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}f\\g\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}3&-1\\1&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}0\\40\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}f\\g\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{3-\left(-1\right)}&-\frac{-1}{3-\left(-1\right)}\\-\frac{1}{3-\left(-1\right)}&\frac{3}{3-\left(-1\right)}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}0\\40\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}f\\g\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{4}&\frac{1}{4}\\-\frac{1}{4}&\frac{3}{4}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}0\\40\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}f\\g\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{4}\times 40\\\frac{3}{4}\times 40\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}f\\g\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}10\\30\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
f=10,g=30
חלץ את רכיבי המטריצה f ו- g.
3f=g
שקול את המשוואה הראשונה. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 33, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 11,33.
3f-g=0
החסר g משני האגפים.
3f-g=0,f+g=40
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
3f-g=0,3f+3g=3\times 40
כדי להפוך את 3f ו- f לשווים, הכפל את כל האיברים בכל אגף של המשוואה הראשונה ב- 1 ואת כל האיברים בכל אגף של המשוואה השניה ב- 3.
3f-g=0,3f+3g=120
פשט.
3f-3f-g-3g=-120
החסר את 3f+3g=120 מ- 3f-g=0 על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
-g-3g=-120
הוסף את 3f ל- -3f. האיברים 3f ו- -3f מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
-4g=-120
הוסף את -g ל- -3g.
g=30
חלק את שני האגפים ב- -4.
f+30=40
השתמש ב- 30 במקום g ב- f+g=40. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את f ישירות.
f=10
החסר 30 משני אגפי המשוואה.
f=10,g=30
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}