פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{4921}+11}{100}\approx 0.811498396
x=\frac{11-\sqrt{4921}}{100}\approx -0.591498396
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{50}{49}x^{2}-\frac{11}{49}x-\frac{24}{49}=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-\frac{11}{49}\right)±\sqrt{\left(-\frac{11}{49}\right)^{2}-4\times \frac{50}{49}\left(-\frac{24}{49}\right)}}{2\times \frac{50}{49}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{50}{49} במקום a, ב- -\frac{11}{49} במקום b, וב- -\frac{24}{49} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{11}{49}\right)±\sqrt{\frac{121}{2401}-4\times \frac{50}{49}\left(-\frac{24}{49}\right)}}{2\times \frac{50}{49}}
העלה את -\frac{11}{49} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{11}{49}\right)±\sqrt{\frac{121}{2401}-\frac{200}{49}\left(-\frac{24}{49}\right)}}{2\times \frac{50}{49}}
הכפל את -4 ב- \frac{50}{49}.
x=\frac{-\left(-\frac{11}{49}\right)±\sqrt{\frac{121+4800}{2401}}}{2\times \frac{50}{49}}
הכפל את -\frac{200}{49} ב- -\frac{24}{49} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\left(-\frac{11}{49}\right)±\sqrt{\frac{703}{343}}}{2\times \frac{50}{49}}
הוסף את \frac{121}{2401} ל- \frac{4800}{2401} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\left(-\frac{11}{49}\right)±\frac{\sqrt{4921}}{49}}{2\times \frac{50}{49}}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{703}{343}.
x=\frac{\frac{11}{49}±\frac{\sqrt{4921}}{49}}{2\times \frac{50}{49}}
ההופכי של -\frac{11}{49} הוא \frac{11}{49}.
x=\frac{\frac{11}{49}±\frac{\sqrt{4921}}{49}}{\frac{100}{49}}
הכפל את 2 ב- \frac{50}{49}.
x=\frac{\sqrt{4921}+11}{\frac{100}{49}\times 49}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{11}{49}±\frac{\sqrt{4921}}{49}}{\frac{100}{49}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{11}{49} ל- \frac{\sqrt{4921}}{49}.
x=\frac{\sqrt{4921}+11}{100}
חלק את \frac{11+\sqrt{4921}}{49} ב- \frac{100}{49} על-ידי הכפלת \frac{11+\sqrt{4921}}{49} בהופכי של \frac{100}{49}.
x=\frac{11-\sqrt{4921}}{\frac{100}{49}\times 49}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{11}{49}±\frac{\sqrt{4921}}{49}}{\frac{100}{49}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{\sqrt{4921}}{49} מ- \frac{11}{49}.
x=\frac{11-\sqrt{4921}}{100}
חלק את \frac{11-\sqrt{4921}}{49} ב- \frac{100}{49} על-ידי הכפלת \frac{11-\sqrt{4921}}{49} בהופכי של \frac{100}{49}.
x=\frac{\sqrt{4921}+11}{100} x=\frac{11-\sqrt{4921}}{100}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{50}{49}x^{2}-\frac{11}{49}x-\frac{24}{49}=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{50}{49}x^{2}-\frac{11}{49}x-\frac{24}{49}-\left(-\frac{24}{49}\right)=-\left(-\frac{24}{49}\right)
הוסף \frac{24}{49} לשני אגפי המשוואה.
\frac{50}{49}x^{2}-\frac{11}{49}x=-\left(-\frac{24}{49}\right)
החסרת -\frac{24}{49} מעצמו נותנת 0.
\frac{50}{49}x^{2}-\frac{11}{49}x=\frac{24}{49}
החסר -\frac{24}{49} מ- 0.
\frac{\frac{50}{49}x^{2}-\frac{11}{49}x}{\frac{50}{49}}=\frac{\frac{24}{49}}{\frac{50}{49}}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{50}{49}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
x^{2}+\left(-\frac{\frac{11}{49}}{\frac{50}{49}}\right)x=\frac{\frac{24}{49}}{\frac{50}{49}}
חילוק ב- \frac{50}{49} מבטל את ההכפלה ב- \frac{50}{49}.
x^{2}-\frac{11}{50}x=\frac{\frac{24}{49}}{\frac{50}{49}}
חלק את -\frac{11}{49} ב- \frac{50}{49} על-ידי הכפלת -\frac{11}{49} בהופכי של \frac{50}{49}.
x^{2}-\frac{11}{50}x=\frac{12}{25}
חלק את \frac{24}{49} ב- \frac{50}{49} על-ידי הכפלת \frac{24}{49} בהופכי של \frac{50}{49}.
x^{2}-\frac{11}{50}x+\left(-\frac{11}{100}\right)^{2}=\frac{12}{25}+\left(-\frac{11}{100}\right)^{2}
חלק את -\frac{11}{50}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{11}{100}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{11}{100} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{11}{50}x+\frac{121}{10000}=\frac{12}{25}+\frac{121}{10000}
העלה את -\frac{11}{100} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{11}{50}x+\frac{121}{10000}=\frac{4921}{10000}
הוסף את \frac{12}{25} ל- \frac{121}{10000} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{11}{100}\right)^{2}=\frac{4921}{10000}
פרק x^{2}-\frac{11}{50}x+\frac{121}{10000} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{11}{100}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{4921}{10000}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{11}{100}=\frac{\sqrt{4921}}{100} x-\frac{11}{100}=-\frac{\sqrt{4921}}{100}
פשט.
x=\frac{\sqrt{4921}+11}{100} x=\frac{11-\sqrt{4921}}{100}
הוסף \frac{11}{100} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}