פתור עבור p
p=-\frac{4}{5}=-0.8
p=1
שתף
הועתק ללוח
5p^{2}+3p=4\left(p+1\right)
המשתנה p אינו יכול להיות שווה ל- -1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- p+1.
5p^{2}+3p=4p+4
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4 ב- p+1.
5p^{2}+3p-4p=4
החסר 4p משני האגפים.
5p^{2}-p=4
כנס את 3p ו- -4p כדי לקבל -p.
5p^{2}-p-4=0
החסר 4 משני האגפים.
a+b=-1 ab=5\left(-4\right)=-20
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 5p^{2}+ap+bp-4. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-20 2,-10 4,-5
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -20.
1-20=-19 2-10=-8 4-5=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-5 b=4
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(5p^{2}-5p\right)+\left(4p-4\right)
שכתב את 5p^{2}-p-4 כ- \left(5p^{2}-5p\right)+\left(4p-4\right).
5p\left(p-1\right)+4\left(p-1\right)
הוצא את הגורם המשותף 5p בקבוצה הראשונה ואת 4 בקבוצה השניה.
\left(p-1\right)\left(5p+4\right)
הוצא את האיבר המשותף p-1 באמצעות חוק הפילוג.
p=1 p=-\frac{4}{5}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את p-1=0 ו- 5p+4=0.
5p^{2}+3p=4\left(p+1\right)
המשתנה p אינו יכול להיות שווה ל- -1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- p+1.
5p^{2}+3p=4p+4
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4 ב- p+1.
5p^{2}+3p-4p=4
החסר 4p משני האגפים.
5p^{2}-p=4
כנס את 3p ו- -4p כדי לקבל -p.
5p^{2}-p-4=0
החסר 4 משני האגפים.
p=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times 5\left(-4\right)}}{2\times 5}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 5 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
p=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-20\left(-4\right)}}{2\times 5}
הכפל את -4 ב- 5.
p=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+80}}{2\times 5}
הכפל את -20 ב- -4.
p=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{81}}{2\times 5}
הוסף את 1 ל- 80.
p=\frac{-\left(-1\right)±9}{2\times 5}
הוצא את השורש הריבועי של 81.
p=\frac{1±9}{2\times 5}
ההופכי של -1 הוא 1.
p=\frac{1±9}{10}
הכפל את 2 ב- 5.
p=\frac{10}{10}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{1±9}{10} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 9.
p=1
חלק את 10 ב- 10.
p=-\frac{8}{10}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{1±9}{10} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 9 מ- 1.
p=-\frac{4}{5}
צמצם את השבר \frac{-8}{10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
p=1 p=-\frac{4}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
5p^{2}+3p=4\left(p+1\right)
המשתנה p אינו יכול להיות שווה ל- -1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- p+1.
5p^{2}+3p=4p+4
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 4 ב- p+1.
5p^{2}+3p-4p=4
החסר 4p משני האגפים.
5p^{2}-p=4
כנס את 3p ו- -4p כדי לקבל -p.
\frac{5p^{2}-p}{5}=\frac{4}{5}
חלק את שני האגפים ב- 5.
p^{2}-\frac{1}{5}p=\frac{4}{5}
חילוק ב- 5 מבטל את ההכפלה ב- 5.
p^{2}-\frac{1}{5}p+\left(-\frac{1}{10}\right)^{2}=\frac{4}{5}+\left(-\frac{1}{10}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{10}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{10} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
p^{2}-\frac{1}{5}p+\frac{1}{100}=\frac{4}{5}+\frac{1}{100}
העלה את -\frac{1}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
p^{2}-\frac{1}{5}p+\frac{1}{100}=\frac{81}{100}
הוסף את \frac{4}{5} ל- \frac{1}{100} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(p-\frac{1}{10}\right)^{2}=\frac{81}{100}
פרק p^{2}-\frac{1}{5}p+\frac{1}{100} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(p-\frac{1}{10}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{81}{100}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
p-\frac{1}{10}=\frac{9}{10} p-\frac{1}{10}=-\frac{9}{10}
פשט.
p=1 p=-\frac{4}{5}
הוסף \frac{1}{10} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}