פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{58}}{6}+\frac{1}{3}\approx 1.602628851
x=-\frac{\sqrt{58}}{6}+\frac{1}{3}\approx -0.935962184
גרף
שתף
הועתק ללוח
3\left(4x+6\right)=\left(6x+2\right)\times 2x
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- -\frac{1}{3} מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 12\left(3x+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 12x+4,6.
12x+18=\left(6x+2\right)\times 2x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3 ב- 4x+6.
12x+18=\left(12x+4\right)x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 6x+2 ב- 2.
12x+18=12x^{2}+4x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 12x+4 ב- x.
12x+18-12x^{2}=4x
החסר 12x^{2} משני האגפים.
12x+18-12x^{2}-4x=0
החסר 4x משני האגפים.
8x+18-12x^{2}=0
כנס את 12x ו- -4x כדי לקבל 8x.
-12x^{2}+8x+18=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-8±\sqrt{8^{2}-4\left(-12\right)\times 18}}{2\left(-12\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -12 במקום a, ב- 8 במקום b, וב- 18 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-8±\sqrt{64-4\left(-12\right)\times 18}}{2\left(-12\right)}
8 בריבוע.
x=\frac{-8±\sqrt{64+48\times 18}}{2\left(-12\right)}
הכפל את -4 ב- -12.
x=\frac{-8±\sqrt{64+864}}{2\left(-12\right)}
הכפל את 48 ב- 18.
x=\frac{-8±\sqrt{928}}{2\left(-12\right)}
הוסף את 64 ל- 864.
x=\frac{-8±4\sqrt{58}}{2\left(-12\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 928.
x=\frac{-8±4\sqrt{58}}{-24}
הכפל את 2 ב- -12.
x=\frac{4\sqrt{58}-8}{-24}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-8±4\sqrt{58}}{-24} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -8 ל- 4\sqrt{58}.
x=-\frac{\sqrt{58}}{6}+\frac{1}{3}
חלק את -8+4\sqrt{58} ב- -24.
x=\frac{-4\sqrt{58}-8}{-24}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-8±4\sqrt{58}}{-24} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{58} מ- -8.
x=\frac{\sqrt{58}}{6}+\frac{1}{3}
חלק את -8-4\sqrt{58} ב- -24.
x=-\frac{\sqrt{58}}{6}+\frac{1}{3} x=\frac{\sqrt{58}}{6}+\frac{1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3\left(4x+6\right)=\left(6x+2\right)\times 2x
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- -\frac{1}{3} מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 12\left(3x+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 12x+4,6.
12x+18=\left(6x+2\right)\times 2x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3 ב- 4x+6.
12x+18=\left(12x+4\right)x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 6x+2 ב- 2.
12x+18=12x^{2}+4x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 12x+4 ב- x.
12x+18-12x^{2}=4x
החסר 12x^{2} משני האגפים.
12x+18-12x^{2}-4x=0
החסר 4x משני האגפים.
8x+18-12x^{2}=0
כנס את 12x ו- -4x כדי לקבל 8x.
8x-12x^{2}=-18
החסר 18 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-12x^{2}+8x=-18
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-12x^{2}+8x}{-12}=-\frac{18}{-12}
חלק את שני האגפים ב- -12.
x^{2}+\frac{8}{-12}x=-\frac{18}{-12}
חילוק ב- -12 מבטל את ההכפלה ב- -12.
x^{2}-\frac{2}{3}x=-\frac{18}{-12}
צמצם את השבר \frac{8}{-12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x^{2}-\frac{2}{3}x=\frac{3}{2}
צמצם את השבר \frac{-18}{-12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{3}{2}+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{3}{2}+\frac{1}{9}
העלה את -\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{29}{18}
הוסף את \frac{3}{2} ל- \frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{29}{18}
פרק x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{29}{18}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{58}}{6} x-\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{58}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{58}}{6}+\frac{1}{3} x=-\frac{\sqrt{58}}{6}+\frac{1}{3}
הוסף \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}