פתור עבור x
x = -\frac{3}{2} = -1\frac{1}{2} = -1.5
x=\frac{1}{3}\approx 0.333333333
גרף
שתף
הועתק ללוח
\left(x^{2}-4\right)\times 4+15+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,-1,1,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-2\right)\left(x-1\right)\left(x+1\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x^{2}-1,x^{4}-5x^{2}+4,4-x^{2}.
4x^{2}-16+15+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x^{2}-4 ב- 4.
4x^{2}-1+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
חבר את -16 ו- 15 כדי לקבל -1.
4x^{2}-1+7x=-2x^{2}+2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -x^{2}+1 ב- 2.
4x^{2}-1+7x+2x^{2}=2
הוסף 2x^{2} משני הצדדים.
6x^{2}-1+7x=2
כנס את 4x^{2} ו- 2x^{2} כדי לקבל 6x^{2}.
6x^{2}-1+7x-2=0
החסר 2 משני האגפים.
6x^{2}-3+7x=0
החסר את 2 מ- -1 כדי לקבל -3.
6x^{2}+7x-3=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=7 ab=6\left(-3\right)=-18
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 6x^{2}+ax+bx-3. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,18 -2,9 -3,6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -18.
-1+18=17 -2+9=7 -3+6=3
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-2 b=9
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 7.
\left(6x^{2}-2x\right)+\left(9x-3\right)
שכתב את 6x^{2}+7x-3 כ- \left(6x^{2}-2x\right)+\left(9x-3\right).
2x\left(3x-1\right)+3\left(3x-1\right)
הוצא את הגורם המשותף 2x בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(3x-1\right)\left(2x+3\right)
הוצא את האיבר המשותף 3x-1 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{1}{3} x=-\frac{3}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 3x-1=0 ו- 2x+3=0.
\left(x^{2}-4\right)\times 4+15+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,-1,1,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-2\right)\left(x-1\right)\left(x+1\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x^{2}-1,x^{4}-5x^{2}+4,4-x^{2}.
4x^{2}-16+15+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x^{2}-4 ב- 4.
4x^{2}-1+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
חבר את -16 ו- 15 כדי לקבל -1.
4x^{2}-1+7x=-2x^{2}+2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -x^{2}+1 ב- 2.
4x^{2}-1+7x+2x^{2}=2
הוסף 2x^{2} משני הצדדים.
6x^{2}-1+7x=2
כנס את 4x^{2} ו- 2x^{2} כדי לקבל 6x^{2}.
6x^{2}-1+7x-2=0
החסר 2 משני האגפים.
6x^{2}-3+7x=0
החסר את 2 מ- -1 כדי לקבל -3.
6x^{2}+7x-3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-7±\sqrt{7^{2}-4\times 6\left(-3\right)}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- 7 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-7±\sqrt{49-4\times 6\left(-3\right)}}{2\times 6}
7 בריבוע.
x=\frac{-7±\sqrt{49-24\left(-3\right)}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
x=\frac{-7±\sqrt{49+72}}{2\times 6}
הכפל את -24 ב- -3.
x=\frac{-7±\sqrt{121}}{2\times 6}
הוסף את 49 ל- 72.
x=\frac{-7±11}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 121.
x=\frac{-7±11}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
x=\frac{4}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±11}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -7 ל- 11.
x=\frac{1}{3}
צמצם את השבר \frac{4}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=-\frac{18}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±11}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 11 מ- -7.
x=-\frac{3}{2}
צמצם את השבר \frac{-18}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x=\frac{1}{3} x=-\frac{3}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
\left(x^{2}-4\right)\times 4+15+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,-1,1,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-2\right)\left(x-1\right)\left(x+1\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x^{2}-1,x^{4}-5x^{2}+4,4-x^{2}.
4x^{2}-16+15+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x^{2}-4 ב- 4.
4x^{2}-1+7x=\left(-x^{2}+1\right)\times 2
חבר את -16 ו- 15 כדי לקבל -1.
4x^{2}-1+7x=-2x^{2}+2
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -x^{2}+1 ב- 2.
4x^{2}-1+7x+2x^{2}=2
הוסף 2x^{2} משני הצדדים.
6x^{2}-1+7x=2
כנס את 4x^{2} ו- 2x^{2} כדי לקבל 6x^{2}.
6x^{2}+7x=2+1
הוסף 1 משני הצדדים.
6x^{2}+7x=3
חבר את 2 ו- 1 כדי לקבל 3.
\frac{6x^{2}+7x}{6}=\frac{3}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
x^{2}+\frac{7}{6}x=\frac{3}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
x^{2}+\frac{7}{6}x=\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{3}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+\frac{7}{6}x+\left(\frac{7}{12}\right)^{2}=\frac{1}{2}+\left(\frac{7}{12}\right)^{2}
חלק את \frac{7}{6}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{7}{12}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{7}{12} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{7}{6}x+\frac{49}{144}=\frac{1}{2}+\frac{49}{144}
העלה את \frac{7}{12} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{7}{6}x+\frac{49}{144}=\frac{121}{144}
הוסף את \frac{1}{2} ל- \frac{49}{144} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{7}{12}\right)^{2}=\frac{121}{144}
פרק x^{2}+\frac{7}{6}x+\frac{49}{144} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{7}{12}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{121}{144}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{7}{12}=\frac{11}{12} x+\frac{7}{12}=-\frac{11}{12}
פשט.
x=\frac{1}{3} x=-\frac{3}{2}
החסר \frac{7}{12} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}