פתור עבור n
n = \frac{3 \sqrt{1601} + 119}{2} \approx 119.518747071
n=\frac{119-3\sqrt{1601}}{2}\approx -0.518747071
שתף
הועתק ללוח
\left(n+2\right)\times 360+\left(n-1\right)\times 360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
המשתנה n אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(n-1\right)\left(n+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של n-1,n+2.
360n+720+\left(n-1\right)\times 360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n+2 ב- 360.
360n+720+360n-360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n-1 ב- 360.
720n+720-360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
כנס את 360n ו- 360n כדי לקבל 720n.
720n+360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
החסר את 360 מ- 720 כדי לקבל 360.
720n+360=\left(6n-6\right)\left(n+2\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 6 ב- n-1.
720n+360=6n^{2}+6n-12
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 6n-6 ב- n+2 ולכנס איברים דומים.
720n+360-6n^{2}=6n-12
החסר 6n^{2} משני האגפים.
720n+360-6n^{2}-6n=-12
החסר 6n משני האגפים.
714n+360-6n^{2}=-12
כנס את 720n ו- -6n כדי לקבל 714n.
714n+360-6n^{2}+12=0
הוסף 12 משני הצדדים.
714n+372-6n^{2}=0
חבר את 360 ו- 12 כדי לקבל 372.
-6n^{2}+714n+372=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-714±\sqrt{714^{2}-4\left(-6\right)\times 372}}{2\left(-6\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -6 במקום a, ב- 714 במקום b, וב- 372 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-714±\sqrt{509796-4\left(-6\right)\times 372}}{2\left(-6\right)}
714 בריבוע.
n=\frac{-714±\sqrt{509796+24\times 372}}{2\left(-6\right)}
הכפל את -4 ב- -6.
n=\frac{-714±\sqrt{509796+8928}}{2\left(-6\right)}
הכפל את 24 ב- 372.
n=\frac{-714±\sqrt{518724}}{2\left(-6\right)}
הוסף את 509796 ל- 8928.
n=\frac{-714±18\sqrt{1601}}{2\left(-6\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 518724.
n=\frac{-714±18\sqrt{1601}}{-12}
הכפל את 2 ב- -6.
n=\frac{18\sqrt{1601}-714}{-12}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-714±18\sqrt{1601}}{-12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -714 ל- 18\sqrt{1601}.
n=\frac{119-3\sqrt{1601}}{2}
חלק את -714+18\sqrt{1601} ב- -12.
n=\frac{-18\sqrt{1601}-714}{-12}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-714±18\sqrt{1601}}{-12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 18\sqrt{1601} מ- -714.
n=\frac{3\sqrt{1601}+119}{2}
חלק את -714-18\sqrt{1601} ב- -12.
n=\frac{119-3\sqrt{1601}}{2} n=\frac{3\sqrt{1601}+119}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
\left(n+2\right)\times 360+\left(n-1\right)\times 360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
המשתנה n אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(n-1\right)\left(n+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של n-1,n+2.
360n+720+\left(n-1\right)\times 360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n+2 ב- 360.
360n+720+360n-360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n-1 ב- 360.
720n+720-360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
כנס את 360n ו- 360n כדי לקבל 720n.
720n+360=6\left(n-1\right)\left(n+2\right)
החסר את 360 מ- 720 כדי לקבל 360.
720n+360=\left(6n-6\right)\left(n+2\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 6 ב- n-1.
720n+360=6n^{2}+6n-12
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 6n-6 ב- n+2 ולכנס איברים דומים.
720n+360-6n^{2}=6n-12
החסר 6n^{2} משני האגפים.
720n+360-6n^{2}-6n=-12
החסר 6n משני האגפים.
714n+360-6n^{2}=-12
כנס את 720n ו- -6n כדי לקבל 714n.
714n-6n^{2}=-12-360
החסר 360 משני האגפים.
714n-6n^{2}=-372
החסר את 360 מ- -12 כדי לקבל -372.
-6n^{2}+714n=-372
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-6n^{2}+714n}{-6}=-\frac{372}{-6}
חלק את שני האגפים ב- -6.
n^{2}+\frac{714}{-6}n=-\frac{372}{-6}
חילוק ב- -6 מבטל את ההכפלה ב- -6.
n^{2}-119n=-\frac{372}{-6}
חלק את 714 ב- -6.
n^{2}-119n=62
חלק את -372 ב- -6.
n^{2}-119n+\left(-\frac{119}{2}\right)^{2}=62+\left(-\frac{119}{2}\right)^{2}
חלק את -119, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{119}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{119}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-119n+\frac{14161}{4}=62+\frac{14161}{4}
העלה את -\frac{119}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}-119n+\frac{14161}{4}=\frac{14409}{4}
הוסף את 62 ל- \frac{14161}{4}.
\left(n-\frac{119}{2}\right)^{2}=\frac{14409}{4}
פרק n^{2}-119n+\frac{14161}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{119}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{14409}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{119}{2}=\frac{3\sqrt{1601}}{2} n-\frac{119}{2}=-\frac{3\sqrt{1601}}{2}
פשט.
n=\frac{3\sqrt{1601}+119}{2} n=\frac{119-3\sqrt{1601}}{2}
הוסף \frac{119}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}