פתור עבור n
n=1
שתף
הועתק ללוח
32n=8\times 4n^{2}
המשתנה n אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 24n, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 24n,3n.
32n=32n^{2}
הכפל את 8 ו- 4 כדי לקבל 32.
32n-32n^{2}=0
החסר 32n^{2} משני האגפים.
n\left(32-32n\right)=0
הוצא את הגורם המשותף n.
n=0 n=1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את n=0 ו- 32-32n=0.
n=1
המשתנה n חייב להיות שווה ל- 0.
32n=8\times 4n^{2}
המשתנה n אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 24n, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 24n,3n.
32n=32n^{2}
הכפל את 8 ו- 4 כדי לקבל 32.
32n-32n^{2}=0
החסר 32n^{2} משני האגפים.
-32n^{2}+32n=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-32±\sqrt{32^{2}}}{2\left(-32\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -32 במקום a, ב- 32 במקום b, וב- 0 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-32±32}{2\left(-32\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 32^{2}.
n=\frac{-32±32}{-64}
הכפל את 2 ב- -32.
n=\frac{0}{-64}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-32±32}{-64} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -32 ל- 32.
n=0
חלק את 0 ב- -64.
n=-\frac{64}{-64}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-32±32}{-64} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 32 מ- -32.
n=1
חלק את -64 ב- -64.
n=0 n=1
המשוואה נפתרה כעת.
n=1
המשתנה n חייב להיות שווה ל- 0.
32n=8\times 4n^{2}
המשתנה n אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 24n, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 24n,3n.
32n=32n^{2}
הכפל את 8 ו- 4 כדי לקבל 32.
32n-32n^{2}=0
החסר 32n^{2} משני האגפים.
-32n^{2}+32n=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-32n^{2}+32n}{-32}=\frac{0}{-32}
חלק את שני האגפים ב- -32.
n^{2}+\frac{32}{-32}n=\frac{0}{-32}
חילוק ב- -32 מבטל את ההכפלה ב- -32.
n^{2}-n=\frac{0}{-32}
חלק את 32 ב- -32.
n^{2}-n=0
חלק את 0 ב- -32.
n^{2}-n+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}-n+\frac{1}{4}=\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
\left(n-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{1}{4}
פרק את n^{2}-n+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, כאשר x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים כ- \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n-\frac{1}{2}=\frac{1}{2} n-\frac{1}{2}=-\frac{1}{2}
פשט.
n=1 n=0
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
n=1
המשתנה n חייב להיות שווה ל- 0.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}