פתור עבור x
x=-\frac{2}{3}\approx -0.666666667
x=2
גרף
בוחן
Quadratic Equation
5 בעיות דומות ל:
\frac { 3 x } { x + 1 } + \frac { 6 } { 2 x } = \frac { 7 } { x }
שתף
הועתק ללוח
2x\times 3x+\left(x+1\right)\times 6=\left(2x+2\right)\times 7
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -1,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 2x\left(x+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x+1,2x,x.
6xx+\left(x+1\right)\times 6=\left(2x+2\right)\times 7
הכפל את 2 ו- 3 כדי לקבל 6.
6x^{2}+\left(x+1\right)\times 6=\left(2x+2\right)\times 7
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
6x^{2}+6x+6=\left(2x+2\right)\times 7
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+1 ב- 6.
6x^{2}+6x+6=14x+14
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x+2 ב- 7.
6x^{2}+6x+6-14x=14
החסר 14x משני האגפים.
6x^{2}-8x+6=14
כנס את 6x ו- -14x כדי לקבל -8x.
6x^{2}-8x+6-14=0
החסר 14 משני האגפים.
6x^{2}-8x-8=0
החסר את 14 מ- 6 כדי לקבל -8.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{\left(-8\right)^{2}-4\times 6\left(-8\right)}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- -8 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64-4\times 6\left(-8\right)}}{2\times 6}
-8 בריבוע.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64-24\left(-8\right)}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64+192}}{2\times 6}
הכפל את -24 ב- -8.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{256}}{2\times 6}
הוסף את 64 ל- 192.
x=\frac{-\left(-8\right)±16}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 256.
x=\frac{8±16}{2\times 6}
ההופכי של -8 הוא 8.
x=\frac{8±16}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
x=\frac{24}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{8±16}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 8 ל- 16.
x=2
חלק את 24 ב- 12.
x=-\frac{8}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{8±16}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 16 מ- 8.
x=-\frac{2}{3}
צמצם את השבר \frac{-8}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=2 x=-\frac{2}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
2x\times 3x+\left(x+1\right)\times 6=\left(2x+2\right)\times 7
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -1,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 2x\left(x+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x+1,2x,x.
6xx+\left(x+1\right)\times 6=\left(2x+2\right)\times 7
הכפל את 2 ו- 3 כדי לקבל 6.
6x^{2}+\left(x+1\right)\times 6=\left(2x+2\right)\times 7
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
6x^{2}+6x+6=\left(2x+2\right)\times 7
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+1 ב- 6.
6x^{2}+6x+6=14x+14
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x+2 ב- 7.
6x^{2}+6x+6-14x=14
החסר 14x משני האגפים.
6x^{2}-8x+6=14
כנס את 6x ו- -14x כדי לקבל -8x.
6x^{2}-8x=14-6
החסר 6 משני האגפים.
6x^{2}-8x=8
החסר את 6 מ- 14 כדי לקבל 8.
\frac{6x^{2}-8x}{6}=\frac{8}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
x^{2}+\left(-\frac{8}{6}\right)x=\frac{8}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
x^{2}-\frac{4}{3}x=\frac{8}{6}
צמצם את השבר \frac{-8}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{4}{3}x=\frac{4}{3}
צמצם את השבר \frac{8}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{4}{3}x+\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}=\frac{4}{3}+\left(-\frac{2}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{4}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{2}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{4}{3}x+\frac{4}{9}=\frac{4}{3}+\frac{4}{9}
העלה את -\frac{2}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{4}{3}x+\frac{4}{9}=\frac{16}{9}
הוסף את \frac{4}{3} ל- \frac{4}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{2}{3}\right)^{2}=\frac{16}{9}
פרק x^{2}-\frac{4}{3}x+\frac{4}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{2}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{16}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{2}{3}=\frac{4}{3} x-\frac{2}{3}=-\frac{4}{3}
פשט.
x=2 x=-\frac{2}{3}
הוסף \frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}