פתור עבור x (complex solution)
x=\sqrt{7}-1\approx 1.645751311
x=-\left(\sqrt{7}+1\right)\approx -3.645751311
פתור עבור x
x=\sqrt{7}-1\approx 1.645751311
x=-\sqrt{7}-1\approx -3.645751311
גרף
שתף
הועתק ללוח
\left(x+2\right)\left(3-x\right)=x\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+2.
x-x^{2}+6=x\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
x-x^{2}+6-x\times 3=0
החסר x\times 3 משני האגפים.
-2x-x^{2}+6=0
כנס את x ו- -x\times 3 כדי לקבל -2x.
-x^{2}-2x+6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+4\times 6}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+24}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 6.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{28}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 4 ל- 24.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{7}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 28.
x=\frac{2±2\sqrt{7}}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{2\sqrt{7}+2}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2\sqrt{7}.
x=-\left(\sqrt{7}+1\right)
חלק את 2+2\sqrt{7} ב- -2.
x=\frac{2-2\sqrt{7}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{7} מ- 2.
x=\sqrt{7}-1
חלק את 2-2\sqrt{7} ב- -2.
x=-\left(\sqrt{7}+1\right) x=\sqrt{7}-1
המשוואה נפתרה כעת.
\left(x+2\right)\left(3-x\right)=x\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+2.
x-x^{2}+6=x\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
x-x^{2}+6-x\times 3=0
החסר x\times 3 משני האגפים.
-2x-x^{2}+6=0
כנס את x ו- -x\times 3 כדי לקבל -2x.
-2x-x^{2}=-6
החסר 6 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-x^{2}-2x=-6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}-2x}{-1}=-\frac{6}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\left(-\frac{2}{-1}\right)x=-\frac{6}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}+2x=-\frac{6}{-1}
חלק את -2 ב- -1.
x^{2}+2x=6
חלק את -6 ב- -1.
x^{2}+2x+1^{2}=6+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=6+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=7
הוסף את 6 ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=7
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{7}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\sqrt{7} x+1=-\sqrt{7}
פשט.
x=\sqrt{7}-1 x=-\sqrt{7}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
\left(x+2\right)\left(3-x\right)=x\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+2.
x-x^{2}+6=x\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
x-x^{2}+6-x\times 3=0
החסר x\times 3 משני האגפים.
-2x-x^{2}+6=0
כנס את x ו- -x\times 3 כדי לקבל -2x.
-x^{2}-2x+6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+4\times 6}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+24}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 6.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{28}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 4 ל- 24.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{7}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 28.
x=\frac{2±2\sqrt{7}}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{2\sqrt{7}+2}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2\sqrt{7}.
x=-\left(\sqrt{7}+1\right)
חלק את 2+2\sqrt{7} ב- -2.
x=\frac{2-2\sqrt{7}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{7} מ- 2.
x=\sqrt{7}-1
חלק את 2-2\sqrt{7} ב- -2.
x=-\left(\sqrt{7}+1\right) x=\sqrt{7}-1
המשוואה נפתרה כעת.
\left(x+2\right)\left(3-x\right)=x\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+2.
x-x^{2}+6=x\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
x-x^{2}+6-x\times 3=0
החסר x\times 3 משני האגפים.
-2x-x^{2}+6=0
כנס את x ו- -x\times 3 כדי לקבל -2x.
-2x-x^{2}=-6
החסר 6 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-x^{2}-2x=-6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}-2x}{-1}=-\frac{6}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\left(-\frac{2}{-1}\right)x=-\frac{6}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}+2x=-\frac{6}{-1}
חלק את -2 ב- -1.
x^{2}+2x=6
חלק את -6 ב- -1.
x^{2}+2x+1^{2}=6+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=6+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=7
הוסף את 6 ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=7
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{7}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\sqrt{7} x+1=-\sqrt{7}
פשט.
x=\sqrt{7}-1 x=-\sqrt{7}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}