דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x (complex solution)
Tick mark Image
פתור עבור x
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

\left(x+2\right)\left(3-x\right)=x\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+2.
x-x^{2}+6=x\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
x-x^{2}+6-x\times 3=0
החסר ‎x\times 3 משני האגפים.
-2x-x^{2}+6=0
כנס את ‎x ו- ‎-x\times 3 כדי לקבל ‎-2x.
-x^{2}-2x+6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
‎-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+4\times 6}}{2\left(-1\right)}
הכפל את ‎-4 ב- ‎-1.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+24}}{2\left(-1\right)}
הכפל את ‎4 ב- ‎6.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{28}}{2\left(-1\right)}
הוסף את ‎4 ל- ‎24.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{7}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 28.
x=\frac{2±2\sqrt{7}}{2\left(-1\right)}
ההופכי של ‎-2 הוא ‎2.
x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2}
הכפל את ‎2 ב- ‎-1.
x=\frac{2\sqrt{7}+2}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎2 ל- ‎2\sqrt{7}.
x=-\left(\sqrt{7}+1\right)
חלק את ‎2+2\sqrt{7} ב- ‎-2.
x=\frac{2-2\sqrt{7}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎2\sqrt{7} מ- ‎2.
x=\sqrt{7}-1
חלק את ‎2-2\sqrt{7} ב- ‎-2.
x=-\left(\sqrt{7}+1\right) x=\sqrt{7}-1
המשוואה נפתרה כעת.
\left(x+2\right)\left(3-x\right)=x\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+2.
x-x^{2}+6=x\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
x-x^{2}+6-x\times 3=0
החסר ‎x\times 3 משני האגפים.
-2x-x^{2}+6=0
כנס את ‎x ו- ‎-x\times 3 כדי לקבל ‎-2x.
-2x-x^{2}=-6
החסר ‎6 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-x^{2}-2x=-6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}-2x}{-1}=-\frac{6}{-1}
חלק את שני האגפים ב- ‎-1.
x^{2}+\left(-\frac{2}{-1}\right)x=-\frac{6}{-1}
חילוק ב- ‎-1 מבטל את ההכפלה ב- ‎-1.
x^{2}+2x=-\frac{6}{-1}
חלק את ‎-2 ב- ‎-1.
x^{2}+2x=6
חלק את ‎-6 ב- ‎-1.
x^{2}+2x+1^{2}=6+1^{2}
חלק את ‎2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=6+1
‎1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=7
הוסף את ‎6 ל- ‎1.
\left(x+1\right)^{2}=7
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{7}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\sqrt{7} x+1=-\sqrt{7}
פשט.
x=\sqrt{7}-1 x=-\sqrt{7}-1
החסר ‎1 משני אגפי המשוואה.
\left(x+2\right)\left(3-x\right)=x\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+2.
x-x^{2}+6=x\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
x-x^{2}+6-x\times 3=0
החסר ‎x\times 3 משני האגפים.
-2x-x^{2}+6=0
כנס את ‎x ו- ‎-x\times 3 כדי לקבל ‎-2x.
-x^{2}-2x+6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-1\right)\times 6}}{2\left(-1\right)}
‎-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+4\times 6}}{2\left(-1\right)}
הכפל את ‎-4 ב- ‎-1.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+24}}{2\left(-1\right)}
הכפל את ‎4 ב- ‎6.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{28}}{2\left(-1\right)}
הוסף את ‎4 ל- ‎24.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{7}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 28.
x=\frac{2±2\sqrt{7}}{2\left(-1\right)}
ההופכי של ‎-2 הוא ‎2.
x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2}
הכפל את ‎2 ב- ‎-1.
x=\frac{2\sqrt{7}+2}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎2 ל- ‎2\sqrt{7}.
x=-\left(\sqrt{7}+1\right)
חלק את ‎2+2\sqrt{7} ב- ‎-2.
x=\frac{2-2\sqrt{7}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{7}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎2\sqrt{7} מ- ‎2.
x=\sqrt{7}-1
חלק את ‎2-2\sqrt{7} ב- ‎-2.
x=-\left(\sqrt{7}+1\right) x=\sqrt{7}-1
המשוואה נפתרה כעת.
\left(x+2\right)\left(3-x\right)=x\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+2.
x-x^{2}+6=x\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
x-x^{2}+6-x\times 3=0
החסר ‎x\times 3 משני האגפים.
-2x-x^{2}+6=0
כנס את ‎x ו- ‎-x\times 3 כדי לקבל ‎-2x.
-2x-x^{2}=-6
החסר ‎6 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-x^{2}-2x=-6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}-2x}{-1}=-\frac{6}{-1}
חלק את שני האגפים ב- ‎-1.
x^{2}+\left(-\frac{2}{-1}\right)x=-\frac{6}{-1}
חילוק ב- ‎-1 מבטל את ההכפלה ב- ‎-1.
x^{2}+2x=-\frac{6}{-1}
חלק את ‎-2 ב- ‎-1.
x^{2}+2x=6
חלק את ‎-6 ב- ‎-1.
x^{2}+2x+1^{2}=6+1^{2}
חלק את ‎2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=6+1
‎1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=7
הוסף את ‎6 ל- ‎1.
\left(x+1\right)^{2}=7
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{7}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\sqrt{7} x+1=-\sqrt{7}
פשט.
x=\sqrt{7}-1 x=-\sqrt{7}-1
החסר ‎1 משני אגפי המשוואה.