פתור עבור x
x=-\frac{1}{2}=-0.5
x=2
גרף
שתף
הועתק ללוח
6x=4x^{2}+16-20
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 16x, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 8,2\times 2x\times 4.
6x=4x^{2}-4
החסר את 20 מ- 16 כדי לקבל -4.
6x-4x^{2}=-4
החסר 4x^{2} משני האגפים.
6x-4x^{2}+4=0
הוסף 4 משני הצדדים.
3x-2x^{2}+2=0
חלק את שני האגפים ב- 2.
-2x^{2}+3x+2=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=3 ab=-2\times 2=-4
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -2x^{2}+ax+bx+2. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,4 -2,2
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -4.
-1+4=3 -2+2=0
חשב את הסכום של כל צמד.
a=4 b=-1
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 3.
\left(-2x^{2}+4x\right)+\left(-x+2\right)
שכתב את -2x^{2}+3x+2 כ- \left(-2x^{2}+4x\right)+\left(-x+2\right).
2x\left(-x+2\right)-x+2
הוצא את הגורם המשותף 2x ב- -2x^{2}+4x.
\left(-x+2\right)\left(2x+1\right)
הוצא את האיבר המשותף -x+2 באמצעות חוק הפילוג.
x=2 x=-\frac{1}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -x+2=0 ו- 2x+1=0.
6x=4x^{2}+16-20
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 16x, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 8,2\times 2x\times 4.
6x=4x^{2}-4
החסר את 20 מ- 16 כדי לקבל -4.
6x-4x^{2}=-4
החסר 4x^{2} משני האגפים.
6x-4x^{2}+4=0
הוסף 4 משני הצדדים.
-4x^{2}+6x+4=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\left(-4\right)\times 4}}{2\left(-4\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -4 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- 4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\left(-4\right)\times 4}}{2\left(-4\right)}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36+16\times 4}}{2\left(-4\right)}
הכפל את -4 ב- -4.
x=\frac{-6±\sqrt{36+64}}{2\left(-4\right)}
הכפל את 16 ב- 4.
x=\frac{-6±\sqrt{100}}{2\left(-4\right)}
הוסף את 36 ל- 64.
x=\frac{-6±10}{2\left(-4\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 100.
x=\frac{-6±10}{-8}
הכפל את 2 ב- -4.
x=\frac{4}{-8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±10}{-8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 10.
x=-\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{4}{-8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=-\frac{16}{-8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±10}{-8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10 מ- -6.
x=2
חלק את -16 ב- -8.
x=-\frac{1}{2} x=2
המשוואה נפתרה כעת.
6x=4x^{2}+16-20
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 16x, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 8,2\times 2x\times 4.
6x=4x^{2}-4
החסר את 20 מ- 16 כדי לקבל -4.
6x-4x^{2}=-4
החסר 4x^{2} משני האגפים.
-4x^{2}+6x=-4
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-4x^{2}+6x}{-4}=-\frac{4}{-4}
חלק את שני האגפים ב- -4.
x^{2}+\frac{6}{-4}x=-\frac{4}{-4}
חילוק ב- -4 מבטל את ההכפלה ב- -4.
x^{2}-\frac{3}{2}x=-\frac{4}{-4}
צמצם את השבר \frac{6}{-4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{3}{2}x=1
חלק את -4 ב- -4.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}=1+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=1+\frac{9}{16}
העלה את -\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{25}{16}
הוסף את 1 ל- \frac{9}{16}.
\left(x-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{25}{16}
פרק x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{4}=\frac{5}{4} x-\frac{3}{4}=-\frac{5}{4}
פשט.
x=2 x=-\frac{1}{2}
הוסף \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}