פתור עבור x
x=-\frac{2}{3}\approx -0.666666667
x=1
גרף
שתף
הועתק ללוח
\left(x+1\right)\times 2+x\times 2=3x\left(x+1\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -1,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+1.
2x+2+x\times 2=3x\left(x+1\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+1 ב- 2.
4x+2=3x\left(x+1\right)
כנס את 2x ו- x\times 2 כדי לקבל 4x.
4x+2=3x^{2}+3x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- x+1.
4x+2-3x^{2}=3x
החסר 3x^{2} משני האגפים.
4x+2-3x^{2}-3x=0
החסר 3x משני האגפים.
x+2-3x^{2}=0
כנס את 4x ו- -3x כדי לקבל x.
-3x^{2}+x+2=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=1 ab=-3\times 2=-6
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -3x^{2}+ax+bx+2. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,6 -2,3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -6.
-1+6=5 -2+3=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=3 b=-2
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(-3x^{2}+3x\right)+\left(-2x+2\right)
שכתב את -3x^{2}+x+2 כ- \left(-3x^{2}+3x\right)+\left(-2x+2\right).
3x\left(-x+1\right)+2\left(-x+1\right)
הוצא את הגורם המשותף 3x בקבוצה הראשונה ואת 2 בקבוצה השניה.
\left(-x+1\right)\left(3x+2\right)
הוצא את האיבר המשותף -x+1 באמצעות חוק הפילוג.
x=1 x=-\frac{2}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -x+1=0 ו- 3x+2=0.
\left(x+1\right)\times 2+x\times 2=3x\left(x+1\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -1,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+1.
2x+2+x\times 2=3x\left(x+1\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+1 ב- 2.
4x+2=3x\left(x+1\right)
כנס את 2x ו- x\times 2 כדי לקבל 4x.
4x+2=3x^{2}+3x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- x+1.
4x+2-3x^{2}=3x
החסר 3x^{2} משני האגפים.
4x+2-3x^{2}-3x=0
החסר 3x משני האגפים.
x+2-3x^{2}=0
כנס את 4x ו- -3x כדי לקבל x.
-3x^{2}+x+2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-3\right)\times 2}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-3\right)\times 2}}{2\left(-3\right)}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1+12\times 2}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-1±\sqrt{1+24}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- 2.
x=\frac{-1±\sqrt{25}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 1 ל- 24.
x=\frac{-1±5}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
x=\frac{-1±5}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{4}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±5}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 5.
x=-\frac{2}{3}
צמצם את השבר \frac{4}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{6}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±5}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 5 מ- -1.
x=1
חלק את -6 ב- -6.
x=-\frac{2}{3} x=1
המשוואה נפתרה כעת.
\left(x+1\right)\times 2+x\times 2=3x\left(x+1\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -1,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x+1.
2x+2+x\times 2=3x\left(x+1\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+1 ב- 2.
4x+2=3x\left(x+1\right)
כנס את 2x ו- x\times 2 כדי לקבל 4x.
4x+2=3x^{2}+3x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- x+1.
4x+2-3x^{2}=3x
החסר 3x^{2} משני האגפים.
4x+2-3x^{2}-3x=0
החסר 3x משני האגפים.
x+2-3x^{2}=0
כנס את 4x ו- -3x כדי לקבל x.
x-3x^{2}=-2
החסר 2 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-3x^{2}+x=-2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-3x^{2}+x}{-3}=-\frac{2}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\frac{1}{-3}x=-\frac{2}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}-\frac{1}{3}x=-\frac{2}{-3}
חלק את 1 ב- -3.
x^{2}-\frac{1}{3}x=\frac{2}{3}
חלק את -2 ב- -3.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}=\frac{2}{3}+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=\frac{2}{3}+\frac{1}{36}
העלה את -\frac{1}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=\frac{25}{36}
הוסף את \frac{2}{3} ל- \frac{1}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}=\frac{25}{36}
פרק x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{6}=\frac{5}{6} x-\frac{1}{6}=-\frac{5}{6}
פשט.
x=1 x=-\frac{2}{3}
הוסף \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}