פתור עבור x
x=-1
גרף
שתף
הועתק ללוח
x+2-4=\left(x-2\right)\left(x+2\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-2\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x-2,x^{2}-4.
x-2=\left(x-2\right)\left(x+2\right)
החסר את 4 מ- 2 כדי לקבל -2.
x-2=x^{2}-4
שקול את \left(x-2\right)\left(x+2\right). ניתן להמיר כפל להפרשי הריבועים באמצעות הכלל: \left(a-b\right)\left(a+b\right)=a^{2}-b^{2}. 2 בריבוע.
x-2-x^{2}=-4
החסר x^{2} משני האגפים.
x-2-x^{2}+4=0
הוסף 4 משני הצדדים.
x+2-x^{2}=0
חבר את -2 ו- 4 כדי לקבל 2.
-x^{2}+x+2=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=1 ab=-2=-2
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -x^{2}+ax+bx+2. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=2 b=-1
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(-x^{2}+2x\right)+\left(-x+2\right)
שכתב את -x^{2}+x+2 כ- \left(-x^{2}+2x\right)+\left(-x+2\right).
-x\left(x-2\right)-\left(x-2\right)
הוצא את הגורם המשותף -x בקבוצה הראשונה ואת -1 בקבוצה השניה.
\left(x-2\right)\left(-x-1\right)
הוצא את האיבר המשותף x-2 באמצעות חוק הפילוג.
x=2 x=-1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-2=0 ו- -x-1=0.
x=-1
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 2.
x+2-4=\left(x-2\right)\left(x+2\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-2\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x-2,x^{2}-4.
x-2=\left(x-2\right)\left(x+2\right)
החסר את 4 מ- 2 כדי לקבל -2.
x-2=x^{2}-4
שקול את \left(x-2\right)\left(x+2\right). ניתן להמיר כפל להפרשי הריבועים באמצעות הכלל: \left(a-b\right)\left(a+b\right)=a^{2}-b^{2}. 2 בריבוע.
x-2-x^{2}=-4
החסר x^{2} משני האגפים.
x-2-x^{2}+4=0
הוסף 4 משני הצדדים.
x+2-x^{2}=0
חבר את -2 ו- 4 כדי לקבל 2.
-x^{2}+x+2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-1\right)\times 2}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-1\right)\times 2}}{2\left(-1\right)}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1+4\times 2}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-1±\sqrt{1+8}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 2.
x=\frac{-1±\sqrt{9}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 1 ל- 8.
x=\frac{-1±3}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 9.
x=\frac{-1±3}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{2}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±3}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 3.
x=-1
חלק את 2 ב- -2.
x=-\frac{4}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±3}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3 מ- -1.
x=2
חלק את -4 ב- -2.
x=-1 x=2
המשוואה נפתרה כעת.
x=-1
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 2.
x+2-4=\left(x-2\right)\left(x+2\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-2\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x-2,x^{2}-4.
x-2=\left(x-2\right)\left(x+2\right)
החסר את 4 מ- 2 כדי לקבל -2.
x-2=x^{2}-4
שקול את \left(x-2\right)\left(x+2\right). ניתן להמיר כפל להפרשי הריבועים באמצעות הכלל: \left(a-b\right)\left(a+b\right)=a^{2}-b^{2}. 2 בריבוע.
x-2-x^{2}=-4
החסר x^{2} משני האגפים.
x-x^{2}=-4+2
הוסף 2 משני הצדדים.
x-x^{2}=-2
חבר את -4 ו- 2 כדי לקבל -2.
-x^{2}+x=-2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}+x}{-1}=-\frac{2}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\frac{1}{-1}x=-\frac{2}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}-x=-\frac{2}{-1}
חלק את 1 ב- -1.
x^{2}-x=2
חלק את -2 ב- -1.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=2+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=2+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{9}{4}
הוסף את 2 ל- \frac{1}{4}.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{9}{4}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{3}{2} x-\frac{1}{2}=-\frac{3}{2}
פשט.
x=2 x=-1
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
x=-1
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 2.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}