פתור עבור x
x=-2
x=8
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{8}x^{2}-\frac{3}{4}x=2
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
\frac{1}{8}x^{2}-\frac{3}{4}x-2=2-2
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
\frac{1}{8}x^{2}-\frac{3}{4}x-2=0
החסרת 2 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}-4\times \frac{1}{8}\left(-2\right)}}{2\times \frac{1}{8}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{1}{8} במקום a, ב- -\frac{3}{4} במקום b, וב- -2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{9}{16}-4\times \frac{1}{8}\left(-2\right)}}{2\times \frac{1}{8}}
העלה את -\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{9}{16}-\frac{1}{2}\left(-2\right)}}{2\times \frac{1}{8}}
הכפל את -4 ב- \frac{1}{8}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{9}{16}+1}}{2\times \frac{1}{8}}
הכפל את -\frac{1}{2} ב- -2.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{25}{16}}}{2\times \frac{1}{8}}
הוסף את \frac{9}{16} ל- 1.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\frac{5}{4}}{2\times \frac{1}{8}}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{25}{16}.
x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{5}{4}}{2\times \frac{1}{8}}
ההופכי של -\frac{3}{4} הוא \frac{3}{4}.
x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{5}{4}}{\frac{1}{4}}
הכפל את 2 ב- \frac{1}{8}.
x=\frac{2}{\frac{1}{4}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{5}{4}}{\frac{1}{4}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{3}{4} ל- \frac{5}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=8
חלק את 2 ב- \frac{1}{4} על-ידי הכפלת 2 בהופכי של \frac{1}{4}.
x=-\frac{\frac{1}{2}}{\frac{1}{4}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{5}{4}}{\frac{1}{4}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר את \frac{3}{4} מ- \frac{5}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף והחסרת המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=-2
חלק את -\frac{1}{2} ב- \frac{1}{4} על-ידי הכפלת -\frac{1}{2} בהופכי של \frac{1}{4}.
x=8 x=-2
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{8}x^{2}-\frac{3}{4}x=2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{\frac{1}{8}x^{2}-\frac{3}{4}x}{\frac{1}{8}}=\frac{2}{\frac{1}{8}}
הכפל את שני האגפים ב- 8.
x^{2}+\left(-\frac{\frac{3}{4}}{\frac{1}{8}}\right)x=\frac{2}{\frac{1}{8}}
חילוק ב- \frac{1}{8} מבטל את ההכפלה ב- \frac{1}{8}.
x^{2}-6x=\frac{2}{\frac{1}{8}}
חלק את -\frac{3}{4} ב- \frac{1}{8} על-ידי הכפלת -\frac{3}{4} בהופכי של \frac{1}{8}.
x^{2}-6x=16
חלק את 2 ב- \frac{1}{8} על-ידי הכפלת 2 בהופכי של \frac{1}{8}.
x^{2}-6x+\left(-3\right)^{2}=16+\left(-3\right)^{2}
חלק את -6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-6x+9=16+9
-3 בריבוע.
x^{2}-6x+9=25
הוסף את 16 ל- 9.
\left(x-3\right)^{2}=25
פרק x^{2}-6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-3\right)^{2}}=\sqrt{25}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-3=5 x-3=-5
פשט.
x=8 x=-2
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}