דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x (complex solution)
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

\frac{1}{5}x-3=\frac{5}{10}x\left(x+1\right)
הכפל את ‎5 ו- ‎\frac{1}{10} כדי לקבל ‎\frac{5}{10}.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}x\left(x+1\right)
צמצם את השבר ‎\frac{5}{10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}xx+\frac{1}{2}x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את \frac{1}{2}x ב- x+1.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}x^{2}+\frac{1}{2}x
הכפל את ‎x ו- ‎x כדי לקבל ‎x^{2}.
\frac{1}{5}x-3-\frac{1}{2}x^{2}=\frac{1}{2}x
החסר ‎\frac{1}{2}x^{2} משני האגפים.
\frac{1}{5}x-3-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{1}{2}x=0
החסר ‎\frac{1}{2}x משני האגפים.
-\frac{3}{10}x-3-\frac{1}{2}x^{2}=0
כנס את ‎\frac{1}{5}x ו- ‎-\frac{1}{2}x כדי לקבל ‎-\frac{3}{10}x.
-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{3}{10}x-3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{\left(-\frac{3}{10}\right)^{2}-4\left(-\frac{1}{2}\right)\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -\frac{1}{2} במקום a, ב- -\frac{3}{10} במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{\frac{9}{100}-4\left(-\frac{1}{2}\right)\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
העלה את ‎-\frac{3}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{\frac{9}{100}+2\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
הכפל את ‎-4 ב- ‎-\frac{1}{2}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{\frac{9}{100}-6}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
הכפל את ‎2 ב- ‎-3.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{-\frac{591}{100}}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
הוסף את ‎\frac{9}{100} ל- ‎-6.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -\frac{591}{100}.
x=\frac{\frac{3}{10}±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
ההופכי של ‎-\frac{3}{10} הוא ‎\frac{3}{10}.
x=\frac{\frac{3}{10}±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{-1}
הכפל את ‎2 ב- ‎-\frac{1}{2}.
x=\frac{3+\sqrt{591}i}{-10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{10}±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{-1} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎\frac{3}{10} ל- ‎\frac{i\sqrt{591}}{10}.
x=\frac{-\sqrt{591}i-3}{10}
חלק את ‎\frac{3+i\sqrt{591}}{10} ב- ‎-1.
x=\frac{-\sqrt{591}i+3}{-10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{10}±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{-1} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎\frac{i\sqrt{591}}{10} מ- ‎\frac{3}{10}.
x=\frac{-3+\sqrt{591}i}{10}
חלק את ‎\frac{3-i\sqrt{591}}{10} ב- ‎-1.
x=\frac{-\sqrt{591}i-3}{10} x=\frac{-3+\sqrt{591}i}{10}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{5}x-3=\frac{5}{10}x\left(x+1\right)
הכפל את ‎5 ו- ‎\frac{1}{10} כדי לקבל ‎\frac{5}{10}.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}x\left(x+1\right)
צמצם את השבר ‎\frac{5}{10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}xx+\frac{1}{2}x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את \frac{1}{2}x ב- x+1.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}x^{2}+\frac{1}{2}x
הכפל את ‎x ו- ‎x כדי לקבל ‎x^{2}.
\frac{1}{5}x-3-\frac{1}{2}x^{2}=\frac{1}{2}x
החסר ‎\frac{1}{2}x^{2} משני האגפים.
\frac{1}{5}x-3-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{1}{2}x=0
החסר ‎\frac{1}{2}x משני האגפים.
-\frac{3}{10}x-3-\frac{1}{2}x^{2}=0
כנס את ‎\frac{1}{5}x ו- ‎-\frac{1}{2}x כדי לקבל ‎-\frac{3}{10}x.
-\frac{3}{10}x-\frac{1}{2}x^{2}=3
הוסף ‎3 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{3}{10}x=3
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{3}{10}x}{-\frac{1}{2}}=\frac{3}{-\frac{1}{2}}
הכפל את שני האגפים ב- ‎-2.
x^{2}+\left(-\frac{\frac{3}{10}}{-\frac{1}{2}}\right)x=\frac{3}{-\frac{1}{2}}
חילוק ב- ‎-\frac{1}{2} מבטל את ההכפלה ב- ‎-\frac{1}{2}.
x^{2}+\frac{3}{5}x=\frac{3}{-\frac{1}{2}}
חלק את ‎-\frac{3}{10} ב- ‎-\frac{1}{2} על-ידי הכפלת ‎-\frac{3}{10} בהופכי של ‎-\frac{1}{2}.
x^{2}+\frac{3}{5}x=-6
חלק את ‎3 ב- ‎-\frac{1}{2} על-ידי הכפלת ‎3 בהופכי של ‎-\frac{1}{2}.
x^{2}+\frac{3}{5}x+\left(\frac{3}{10}\right)^{2}=-6+\left(\frac{3}{10}\right)^{2}
חלק את ‎\frac{3}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎\frac{3}{10}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{10} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{3}{5}x+\frac{9}{100}=-6+\frac{9}{100}
העלה את ‎\frac{3}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{3}{5}x+\frac{9}{100}=-\frac{591}{100}
הוסף את ‎-6 ל- ‎\frac{9}{100}.
\left(x+\frac{3}{10}\right)^{2}=-\frac{591}{100}
פרק x^{2}+\frac{3}{5}x+\frac{9}{100} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{10}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{591}{100}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{10}=\frac{\sqrt{591}i}{10} x+\frac{3}{10}=-\frac{\sqrt{591}i}{10}
פשט.
x=\frac{-3+\sqrt{591}i}{10} x=\frac{-\sqrt{591}i-3}{10}
החסר ‎\frac{3}{10} משני אגפי המשוואה.