פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-3+\sqrt{591}i}{10}\approx -0.3+2.431049156i
x=\frac{-\sqrt{591}i-3}{10}\approx -0.3-2.431049156i
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{5}x-3=\frac{5}{10}x\left(x+1\right)
הכפל את 5 ו- \frac{1}{10} כדי לקבל \frac{5}{10}.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}x\left(x+1\right)
צמצם את השבר \frac{5}{10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}xx+\frac{1}{2}x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את \frac{1}{2}x ב- x+1.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}x^{2}+\frac{1}{2}x
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
\frac{1}{5}x-3-\frac{1}{2}x^{2}=\frac{1}{2}x
החסר \frac{1}{2}x^{2} משני האגפים.
\frac{1}{5}x-3-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{1}{2}x=0
החסר \frac{1}{2}x משני האגפים.
-\frac{3}{10}x-3-\frac{1}{2}x^{2}=0
כנס את \frac{1}{5}x ו- -\frac{1}{2}x כדי לקבל -\frac{3}{10}x.
-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{3}{10}x-3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{\left(-\frac{3}{10}\right)^{2}-4\left(-\frac{1}{2}\right)\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -\frac{1}{2} במקום a, ב- -\frac{3}{10} במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{\frac{9}{100}-4\left(-\frac{1}{2}\right)\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
העלה את -\frac{3}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{\frac{9}{100}+2\left(-3\right)}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
הכפל את -4 ב- -\frac{1}{2}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{\frac{9}{100}-6}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\sqrt{-\frac{591}{100}}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
הוסף את \frac{9}{100} ל- -6.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{10}\right)±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -\frac{591}{100}.
x=\frac{\frac{3}{10}±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{2\left(-\frac{1}{2}\right)}
ההופכי של -\frac{3}{10} הוא \frac{3}{10}.
x=\frac{\frac{3}{10}±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{-1}
הכפל את 2 ב- -\frac{1}{2}.
x=\frac{3+\sqrt{591}i}{-10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{10}±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{-1} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{3}{10} ל- \frac{i\sqrt{591}}{10}.
x=\frac{-\sqrt{591}i-3}{10}
חלק את \frac{3+i\sqrt{591}}{10} ב- -1.
x=\frac{-\sqrt{591}i+3}{-10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{10}±\frac{\sqrt{591}i}{10}}{-1} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{i\sqrt{591}}{10} מ- \frac{3}{10}.
x=\frac{-3+\sqrt{591}i}{10}
חלק את \frac{3-i\sqrt{591}}{10} ב- -1.
x=\frac{-\sqrt{591}i-3}{10} x=\frac{-3+\sqrt{591}i}{10}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{5}x-3=\frac{5}{10}x\left(x+1\right)
הכפל את 5 ו- \frac{1}{10} כדי לקבל \frac{5}{10}.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}x\left(x+1\right)
צמצם את השבר \frac{5}{10} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}xx+\frac{1}{2}x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את \frac{1}{2}x ב- x+1.
\frac{1}{5}x-3=\frac{1}{2}x^{2}+\frac{1}{2}x
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
\frac{1}{5}x-3-\frac{1}{2}x^{2}=\frac{1}{2}x
החסר \frac{1}{2}x^{2} משני האגפים.
\frac{1}{5}x-3-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{1}{2}x=0
החסר \frac{1}{2}x משני האגפים.
-\frac{3}{10}x-3-\frac{1}{2}x^{2}=0
כנס את \frac{1}{5}x ו- -\frac{1}{2}x כדי לקבל -\frac{3}{10}x.
-\frac{3}{10}x-\frac{1}{2}x^{2}=3
הוסף 3 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{3}{10}x=3
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-\frac{1}{2}x^{2}-\frac{3}{10}x}{-\frac{1}{2}}=\frac{3}{-\frac{1}{2}}
הכפל את שני האגפים ב- -2.
x^{2}+\left(-\frac{\frac{3}{10}}{-\frac{1}{2}}\right)x=\frac{3}{-\frac{1}{2}}
חילוק ב- -\frac{1}{2} מבטל את ההכפלה ב- -\frac{1}{2}.
x^{2}+\frac{3}{5}x=\frac{3}{-\frac{1}{2}}
חלק את -\frac{3}{10} ב- -\frac{1}{2} על-ידי הכפלת -\frac{3}{10} בהופכי של -\frac{1}{2}.
x^{2}+\frac{3}{5}x=-6
חלק את 3 ב- -\frac{1}{2} על-ידי הכפלת 3 בהופכי של -\frac{1}{2}.
x^{2}+\frac{3}{5}x+\left(\frac{3}{10}\right)^{2}=-6+\left(\frac{3}{10}\right)^{2}
חלק את \frac{3}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{10}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{10} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{3}{5}x+\frac{9}{100}=-6+\frac{9}{100}
העלה את \frac{3}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{3}{5}x+\frac{9}{100}=-\frac{591}{100}
הוסף את -6 ל- \frac{9}{100}.
\left(x+\frac{3}{10}\right)^{2}=-\frac{591}{100}
פרק x^{2}+\frac{3}{5}x+\frac{9}{100} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{10}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{591}{100}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{10}=\frac{\sqrt{591}i}{10} x+\frac{3}{10}=-\frac{\sqrt{591}i}{10}
פשט.
x=\frac{-3+\sqrt{591}i}{10} x=\frac{-\sqrt{591}i-3}{10}
החסר \frac{3}{10} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}