פתור עבור x
x=6\sqrt{3}-9\approx 1.392304845
x=-6\sqrt{3}-9\approx -19.392304845
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{3}x^{2}+6x=9
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
\frac{1}{3}x^{2}+6x-9=9-9
החסר 9 משני אגפי המשוואה.
\frac{1}{3}x^{2}+6x-9=0
החסרת 9 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times \frac{1}{3}\left(-9\right)}}{2\times \frac{1}{3}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{1}{3} במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -9 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\times \frac{1}{3}\left(-9\right)}}{2\times \frac{1}{3}}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36-\frac{4}{3}\left(-9\right)}}{2\times \frac{1}{3}}
הכפל את -4 ב- \frac{1}{3}.
x=\frac{-6±\sqrt{36+12}}{2\times \frac{1}{3}}
הכפל את -\frac{4}{3} ב- -9.
x=\frac{-6±\sqrt{48}}{2\times \frac{1}{3}}
הוסף את 36 ל- 12.
x=\frac{-6±4\sqrt{3}}{2\times \frac{1}{3}}
הוצא את השורש הריבועי של 48.
x=\frac{-6±4\sqrt{3}}{\frac{2}{3}}
הכפל את 2 ב- \frac{1}{3}.
x=\frac{4\sqrt{3}-6}{\frac{2}{3}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±4\sqrt{3}}{\frac{2}{3}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 4\sqrt{3}.
x=6\sqrt{3}-9
חלק את -6+4\sqrt{3} ב- \frac{2}{3} על-ידי הכפלת -6+4\sqrt{3} בהופכי של \frac{2}{3}.
x=\frac{-4\sqrt{3}-6}{\frac{2}{3}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±4\sqrt{3}}{\frac{2}{3}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{3} מ- -6.
x=-6\sqrt{3}-9
חלק את -6-4\sqrt{3} ב- \frac{2}{3} על-ידי הכפלת -6-4\sqrt{3} בהופכי של \frac{2}{3}.
x=6\sqrt{3}-9 x=-6\sqrt{3}-9
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{3}x^{2}+6x=9
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{\frac{1}{3}x^{2}+6x}{\frac{1}{3}}=\frac{9}{\frac{1}{3}}
הכפל את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\frac{6}{\frac{1}{3}}x=\frac{9}{\frac{1}{3}}
חילוק ב- \frac{1}{3} מבטל את ההכפלה ב- \frac{1}{3}.
x^{2}+18x=\frac{9}{\frac{1}{3}}
חלק את 6 ב- \frac{1}{3} על-ידי הכפלת 6 בהופכי של \frac{1}{3}.
x^{2}+18x=27
חלק את 9 ב- \frac{1}{3} על-ידי הכפלת 9 בהופכי של \frac{1}{3}.
x^{2}+18x+9^{2}=27+9^{2}
חלק את 18, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 9. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 9 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+18x+81=27+81
9 בריבוע.
x^{2}+18x+81=108
הוסף את 27 ל- 81.
\left(x+9\right)^{2}=108
פרק x^{2}+18x+81 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+9\right)^{2}}=\sqrt{108}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+9=6\sqrt{3} x+9=-6\sqrt{3}
פשט.
x=6\sqrt{3}-9 x=-6\sqrt{3}-9
החסר 9 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}