פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{111}-6}{5}\approx 0.907130751
x=\frac{-\sqrt{111}-6}{5}\approx -3.307130751
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{3}x^{2}+\frac{4}{5}x=1
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
\frac{1}{3}x^{2}+\frac{4}{5}x-1=1-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
\frac{1}{3}x^{2}+\frac{4}{5}x-1=0
החסרת 1 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-\frac{4}{5}±\sqrt{\left(\frac{4}{5}\right)^{2}-4\times \frac{1}{3}\left(-1\right)}}{2\times \frac{1}{3}}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- \frac{1}{3} במקום a, ב- \frac{4}{5} במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\frac{4}{5}±\sqrt{\frac{16}{25}-4\times \frac{1}{3}\left(-1\right)}}{2\times \frac{1}{3}}
העלה את \frac{4}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\frac{4}{5}±\sqrt{\frac{16}{25}-\frac{4}{3}\left(-1\right)}}{2\times \frac{1}{3}}
הכפל את -4 ב- \frac{1}{3}.
x=\frac{-\frac{4}{5}±\sqrt{\frac{16}{25}+\frac{4}{3}}}{2\times \frac{1}{3}}
הכפל את -\frac{4}{3} ב- -1.
x=\frac{-\frac{4}{5}±\sqrt{\frac{148}{75}}}{2\times \frac{1}{3}}
הוסף את \frac{16}{25} ל- \frac{4}{3} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\frac{4}{5}±\frac{2\sqrt{111}}{15}}{2\times \frac{1}{3}}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{148}{75}.
x=\frac{-\frac{4}{5}±\frac{2\sqrt{111}}{15}}{\frac{2}{3}}
הכפל את 2 ב- \frac{1}{3}.
x=\frac{\frac{2\sqrt{111}}{15}-\frac{4}{5}}{\frac{2}{3}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{4}{5}±\frac{2\sqrt{111}}{15}}{\frac{2}{3}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -\frac{4}{5} ל- \frac{2\sqrt{111}}{15}.
x=\frac{\sqrt{111}-6}{5}
חלק את -\frac{4}{5}+\frac{2\sqrt{111}}{15} ב- \frac{2}{3} על-ידי הכפלת -\frac{4}{5}+\frac{2\sqrt{111}}{15} בהופכי של \frac{2}{3}.
x=\frac{-\frac{2\sqrt{111}}{15}-\frac{4}{5}}{\frac{2}{3}}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{4}{5}±\frac{2\sqrt{111}}{15}}{\frac{2}{3}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{2\sqrt{111}}{15} מ- -\frac{4}{5}.
x=\frac{-\sqrt{111}-6}{5}
חלק את -\frac{4}{5}-\frac{2\sqrt{111}}{15} ב- \frac{2}{3} על-ידי הכפלת -\frac{4}{5}-\frac{2\sqrt{111}}{15} בהופכי של \frac{2}{3}.
x=\frac{\sqrt{111}-6}{5} x=\frac{-\sqrt{111}-6}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{3}x^{2}+\frac{4}{5}x=1
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{\frac{1}{3}x^{2}+\frac{4}{5}x}{\frac{1}{3}}=\frac{1}{\frac{1}{3}}
הכפל את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\frac{\frac{4}{5}}{\frac{1}{3}}x=\frac{1}{\frac{1}{3}}
חילוק ב- \frac{1}{3} מבטל את ההכפלה ב- \frac{1}{3}.
x^{2}+\frac{12}{5}x=\frac{1}{\frac{1}{3}}
חלק את \frac{4}{5} ב- \frac{1}{3} על-ידי הכפלת \frac{4}{5} בהופכי של \frac{1}{3}.
x^{2}+\frac{12}{5}x=3
חלק את 1 ב- \frac{1}{3} על-ידי הכפלת 1 בהופכי של \frac{1}{3}.
x^{2}+\frac{12}{5}x+\left(\frac{6}{5}\right)^{2}=3+\left(\frac{6}{5}\right)^{2}
חלק את \frac{12}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{6}{5}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{6}{5} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{12}{5}x+\frac{36}{25}=3+\frac{36}{25}
העלה את \frac{6}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{12}{5}x+\frac{36}{25}=\frac{111}{25}
הוסף את 3 ל- \frac{36}{25}.
\left(x+\frac{6}{5}\right)^{2}=\frac{111}{25}
פרק x^{2}+\frac{12}{5}x+\frac{36}{25} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{6}{5}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{111}{25}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{6}{5}=\frac{\sqrt{111}}{5} x+\frac{6}{5}=-\frac{\sqrt{111}}{5}
פשט.
x=\frac{\sqrt{111}-6}{5} x=\frac{-\sqrt{111}-6}{5}
החסר \frac{6}{5} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}