פתור עבור f
f=-7
f=-6
שתף
הועתק ללוח
\left(f+3\right)\left(-f\right)=10f+42
המשתנה f אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -\frac{21}{5},-3 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 2\left(f+3\right)\left(5f+21\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 10f+42,f+3.
f\left(-f\right)+3\left(-f\right)=10f+42
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את f+3 ב- -f.
f\left(-f\right)+3\left(-f\right)-10f=42
החסר 10f משני האגפים.
f\left(-f\right)+3\left(-f\right)-10f-42=0
החסר 42 משני האגפים.
f^{2}\left(-1\right)+3\left(-1\right)f-10f-42=0
הכפל את f ו- f כדי לקבל f^{2}.
f^{2}\left(-1\right)-3f-10f-42=0
הכפל את 3 ו- -1 כדי לקבל -3.
f^{2}\left(-1\right)-13f-42=0
כנס את -3f ו- -10f כדי לקבל -13f.
-f^{2}-13f-42=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
f=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{\left(-13\right)^{2}-4\left(-1\right)\left(-42\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -13 במקום b, וב- -42 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
f=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{169-4\left(-1\right)\left(-42\right)}}{2\left(-1\right)}
-13 בריבוע.
f=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{169+4\left(-42\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
f=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{169-168}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- -42.
f=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{1}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 169 ל- -168.
f=\frac{-\left(-13\right)±1}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 1.
f=\frac{13±1}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -13 הוא 13.
f=\frac{13±1}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
f=\frac{14}{-2}
כעת פתור את המשוואה f=\frac{13±1}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 13 ל- 1.
f=-7
חלק את 14 ב- -2.
f=\frac{12}{-2}
כעת פתור את המשוואה f=\frac{13±1}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 1 מ- 13.
f=-6
חלק את 12 ב- -2.
f=-7 f=-6
המשוואה נפתרה כעת.
\left(f+3\right)\left(-f\right)=10f+42
המשתנה f אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -\frac{21}{5},-3 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 2\left(f+3\right)\left(5f+21\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 10f+42,f+3.
f\left(-f\right)+3\left(-f\right)=10f+42
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את f+3 ב- -f.
f\left(-f\right)+3\left(-f\right)-10f=42
החסר 10f משני האגפים.
f^{2}\left(-1\right)+3\left(-1\right)f-10f=42
הכפל את f ו- f כדי לקבל f^{2}.
f^{2}\left(-1\right)-3f-10f=42
הכפל את 3 ו- -1 כדי לקבל -3.
f^{2}\left(-1\right)-13f=42
כנס את -3f ו- -10f כדי לקבל -13f.
-f^{2}-13f=42
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-f^{2}-13f}{-1}=\frac{42}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
f^{2}+\left(-\frac{13}{-1}\right)f=\frac{42}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
f^{2}+13f=\frac{42}{-1}
חלק את -13 ב- -1.
f^{2}+13f=-42
חלק את 42 ב- -1.
f^{2}+13f+\left(\frac{13}{2}\right)^{2}=-42+\left(\frac{13}{2}\right)^{2}
חלק את 13, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{13}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{13}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
f^{2}+13f+\frac{169}{4}=-42+\frac{169}{4}
העלה את \frac{13}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
f^{2}+13f+\frac{169}{4}=\frac{1}{4}
הוסף את -42 ל- \frac{169}{4}.
\left(f+\frac{13}{2}\right)^{2}=\frac{1}{4}
פרק f^{2}+13f+\frac{169}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(f+\frac{13}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
f+\frac{13}{2}=\frac{1}{2} f+\frac{13}{2}=-\frac{1}{2}
פשט.
f=-6 f=-7
החסר \frac{13}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}