פרק לגורמים
\left(z-8\right)\left(z+2\right)
הערך
\left(z-8\right)\left(z+2\right)
שתף
הועתק ללוח
a+b=-6 ab=1\left(-16\right)=-16
פרק את הביטוי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את הביטוי כ- z^{2}+az+bz-16. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-16 2,-8 4,-4
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -16.
1-16=-15 2-8=-6 4-4=0
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-8 b=2
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -6.
\left(z^{2}-8z\right)+\left(2z-16\right)
שכתב את z^{2}-6z-16 כ- \left(z^{2}-8z\right)+\left(2z-16\right).
z\left(z-8\right)+2\left(z-8\right)
הוצא את הגורם המשותף z בקבוצה הראשונה ואת 2 בקבוצה השניה.
\left(z-8\right)\left(z+2\right)
הוצא את האיבר המשותף z-8 באמצעות חוק הפילוג.
z^{2}-6z-16=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
z=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\left(-16\right)}}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
z=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\left(-16\right)}}{2}
-6 בריבוע.
z=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+64}}{2}
הכפל את -4 ב- -16.
z=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{100}}{2}
הוסף את 36 ל- 64.
z=\frac{-\left(-6\right)±10}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 100.
z=\frac{6±10}{2}
ההופכי של -6 הוא 6.
z=\frac{16}{2}
כעת פתור את המשוואה z=\frac{6±10}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 10.
z=8
חלק את 16 ב- 2.
z=-\frac{4}{2}
כעת פתור את המשוואה z=\frac{6±10}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10 מ- 6.
z=-2
חלק את -4 ב- 2.
z^{2}-6z-16=\left(z-8\right)\left(z-\left(-2\right)\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- 8 במקום x_{1} וב- -2 במקום x_{2}.
z^{2}-6z-16=\left(z-8\right)\left(z+2\right)
פשט את כל הביטויים של הצורה p-\left(-q\right) ל- p+q.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}