פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{53} + 7}{2} \approx 7.140054945
x=\frac{7-\sqrt{53}}{2}\approx -0.140054945
גרף
שתף
הועתק ללוח
xx-1+x\times 2=x\times 9
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x.
x^{2}-1+x\times 2=x\times 9
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
x^{2}-1+x\times 2-x\times 9=0
החסר x\times 9 משני האגפים.
x^{2}-1-7x=0
כנס את x\times 2 ו- -x\times 9 כדי לקבל -7x.
x^{2}-7x-1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{\left(-7\right)^{2}-4\left(-1\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -7 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-4\left(-1\right)}}{2}
-7 בריבוע.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49+4}}{2}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{53}}{2}
הוסף את 49 ל- 4.
x=\frac{7±\sqrt{53}}{2}
ההופכי של -7 הוא 7.
x=\frac{\sqrt{53}+7}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±\sqrt{53}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 7 ל- \sqrt{53}.
x=\frac{7-\sqrt{53}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±\sqrt{53}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{53} מ- 7.
x=\frac{\sqrt{53}+7}{2} x=\frac{7-\sqrt{53}}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
xx-1+x\times 2=x\times 9
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- x.
x^{2}-1+x\times 2=x\times 9
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
x^{2}-1+x\times 2-x\times 9=0
החסר x\times 9 משני האגפים.
x^{2}-1-7x=0
כנס את x\times 2 ו- -x\times 9 כדי לקבל -7x.
x^{2}-7x=1
הוסף 1 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
x^{2}-7x+\left(-\frac{7}{2}\right)^{2}=1+\left(-\frac{7}{2}\right)^{2}
חלק את -7, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-7x+\frac{49}{4}=1+\frac{49}{4}
העלה את -\frac{7}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-7x+\frac{49}{4}=\frac{53}{4}
הוסף את 1 ל- \frac{49}{4}.
\left(x-\frac{7}{2}\right)^{2}=\frac{53}{4}
פרק x^{2}-7x+\frac{49}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{7}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{53}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{7}{2}=\frac{\sqrt{53}}{2} x-\frac{7}{2}=-\frac{\sqrt{53}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{53}+7}{2} x=\frac{7-\sqrt{53}}{2}
הוסף \frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}