פרק לגורמים
\left(n+3\right)^{2}
הערך
\left(n+3\right)^{2}
שתף
הועתק ללוח
a+b=6 ab=1\times 9=9
פרק את הביטוי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את הביטוי כ- n^{2}+an+bn+9. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,9 3,3
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא חיובי, a ו- b שניהם חיוביים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 9.
1+9=10 3+3=6
חשב את הסכום של כל צמד.
a=3 b=3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 6.
\left(n^{2}+3n\right)+\left(3n+9\right)
שכתב את n^{2}+6n+9 כ- \left(n^{2}+3n\right)+\left(3n+9\right).
n\left(n+3\right)+3\left(n+3\right)
הוצא את הגורם המשותף n בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(n+3\right)\left(n+3\right)
הוצא את האיבר המשותף n+3 באמצעות חוק הפילוג.
\left(n+3\right)^{2}
כתוב מחדש כריבוע בינומי.
factor(n^{2}+6n+9)
לטרינום זה יש צורה של ריבוע טרינומי, שייתכן כי הוכפל בגורם משותף. ניתן לפרק ריבועים טרינומיים לגורמים על-ידי מציאת השורשים הריבועיים של האיבר המוביל והאיבר הנגרר.
\sqrt{9}=3
מצא את השורש הריבועי של האיבר הנגרר, 9.
\left(n+3\right)^{2}
הריבוע הטרינומי הוא הריבוע של הבינום שהוא הסכום או ההפרש של השורשים הריבועיים של האיבר המוביל והאיבר הנגרר, כשהסימן נקבע לפי סימן האיבר האמצעי של הריבוע הטרינומי.
n^{2}+6n+9=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
n=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times 9}}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
n=\frac{-6±\sqrt{36-4\times 9}}{2}
6 בריבוע.
n=\frac{-6±\sqrt{36-36}}{2}
הכפל את -4 ב- 9.
n=\frac{-6±\sqrt{0}}{2}
הוסף את 36 ל- -36.
n=\frac{-6±0}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 0.
n^{2}+6n+9=\left(n-\left(-3\right)\right)\left(n-\left(-3\right)\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- -3 במקום x_{1} וב- -3 במקום x_{2}.
n^{2}+6n+9=\left(n+3\right)\left(n+3\right)
פשט את כל הביטויים של הצורה p-\left(-q\right) ל- p+q.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}