פתור עבור m
m = -\frac{3}{2} = -1\frac{1}{2} = -1.5
m=2
שתף
הועתק ללוח
2m^{2}=m+6
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
2m^{2}-m=6
החסר m משני האגפים.
2m^{2}-m-6=0
החסר 6 משני האגפים.
a+b=-1 ab=2\left(-6\right)=-12
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 2m^{2}+am+bm-6. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-12 2,-6 3,-4
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -12.
1-12=-11 2-6=-4 3-4=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-4 b=3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(2m^{2}-4m\right)+\left(3m-6\right)
שכתב את 2m^{2}-m-6 כ- \left(2m^{2}-4m\right)+\left(3m-6\right).
2m\left(m-2\right)+3\left(m-2\right)
הוצא את הגורם המשותף 2m בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(m-2\right)\left(2m+3\right)
הוצא את האיבר המשותף m-2 באמצעות חוק הפילוג.
m=2 m=-\frac{3}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את m-2=0 ו- 2m+3=0.
2m^{2}=m+6
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
2m^{2}-m=6
החסר m משני האגפים.
2m^{2}-m-6=0
החסר 6 משני האגפים.
m=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times 2\left(-6\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
m=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-8\left(-6\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
m=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+48}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -6.
m=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{49}}{2\times 2}
הוסף את 1 ל- 48.
m=\frac{-\left(-1\right)±7}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
m=\frac{1±7}{2\times 2}
ההופכי של -1 הוא 1.
m=\frac{1±7}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
m=\frac{8}{4}
כעת פתור את המשוואה m=\frac{1±7}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 7.
m=2
חלק את 8 ב- 4.
m=-\frac{6}{4}
כעת פתור את המשוואה m=\frac{1±7}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 7 מ- 1.
m=-\frac{3}{2}
צמצם את השבר \frac{-6}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
m=2 m=-\frac{3}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
2m^{2}=m+6
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 2.
2m^{2}-m=6
החסר m משני האגפים.
\frac{2m^{2}-m}{2}=\frac{6}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
m^{2}-\frac{1}{2}m=\frac{6}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
m^{2}-\frac{1}{2}m=3
חלק את 6 ב- 2.
m^{2}-\frac{1}{2}m+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=3+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
m^{2}-\frac{1}{2}m+\frac{1}{16}=3+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
m^{2}-\frac{1}{2}m+\frac{1}{16}=\frac{49}{16}
הוסף את 3 ל- \frac{1}{16}.
\left(m-\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{49}{16}
פרק m^{2}-\frac{1}{2}m+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(m-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
m-\frac{1}{4}=\frac{7}{4} m-\frac{1}{4}=-\frac{7}{4}
פשט.
m=2 m=-\frac{3}{2}
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}