פתור עבור m
m = \frac{\sqrt{41} - 3}{2} \approx 1.701562119
m=\frac{-\sqrt{41}-3}{2}\approx -4.701562119
שתף
הועתק ללוח
2m^{2}+6m+13+16=45
כנס את m^{2} ו- m^{2} כדי לקבל 2m^{2}.
2m^{2}+6m+29=45
חבר את 13 ו- 16 כדי לקבל 29.
2m^{2}+6m+29-45=0
החסר 45 משני האגפים.
2m^{2}+6m-16=0
החסר את 45 מ- 29 כדי לקבל -16.
m=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times 2\left(-16\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -16 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
m=\frac{-6±\sqrt{36-4\times 2\left(-16\right)}}{2\times 2}
6 בריבוע.
m=\frac{-6±\sqrt{36-8\left(-16\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
m=\frac{-6±\sqrt{36+128}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -16.
m=\frac{-6±\sqrt{164}}{2\times 2}
הוסף את 36 ל- 128.
m=\frac{-6±2\sqrt{41}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 164.
m=\frac{-6±2\sqrt{41}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
m=\frac{2\sqrt{41}-6}{4}
כעת פתור את המשוואה m=\frac{-6±2\sqrt{41}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 2\sqrt{41}.
m=\frac{\sqrt{41}-3}{2}
חלק את -6+2\sqrt{41} ב- 4.
m=\frac{-2\sqrt{41}-6}{4}
כעת פתור את המשוואה m=\frac{-6±2\sqrt{41}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{41} מ- -6.
m=\frac{-\sqrt{41}-3}{2}
חלק את -6-2\sqrt{41} ב- 4.
m=\frac{\sqrt{41}-3}{2} m=\frac{-\sqrt{41}-3}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
2m^{2}+6m+13+16=45
כנס את m^{2} ו- m^{2} כדי לקבל 2m^{2}.
2m^{2}+6m+29=45
חבר את 13 ו- 16 כדי לקבל 29.
2m^{2}+6m=45-29
החסר 29 משני האגפים.
2m^{2}+6m=16
החסר את 29 מ- 45 כדי לקבל 16.
\frac{2m^{2}+6m}{2}=\frac{16}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
m^{2}+\frac{6}{2}m=\frac{16}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
m^{2}+3m=\frac{16}{2}
חלק את 6 ב- 2.
m^{2}+3m=8
חלק את 16 ב- 2.
m^{2}+3m+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}=8+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את 3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
m^{2}+3m+\frac{9}{4}=8+\frac{9}{4}
העלה את \frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
m^{2}+3m+\frac{9}{4}=\frac{41}{4}
הוסף את 8 ל- \frac{9}{4}.
\left(m+\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{41}{4}
פרק m^{2}+3m+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(m+\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{41}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
m+\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{41}}{2} m+\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{41}}{2}
פשט.
m=\frac{\sqrt{41}-3}{2} m=\frac{-\sqrt{41}-3}{2}
החסר \frac{3}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}