פתור עבור b (complex solution)
b=\sqrt{6}-1\approx 1.449489743
b=-\left(\sqrt{6}+1\right)\approx -3.449489743
פתור עבור b
b=\sqrt{6}-1\approx 1.449489743
b=-\sqrt{6}-1\approx -3.449489743
שתף
הועתק ללוח
b^{2}+2b-5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
b=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\left(-5\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
b=\frac{-2±\sqrt{4-4\left(-5\right)}}{2}
2 בריבוע.
b=\frac{-2±\sqrt{4+20}}{2}
הכפל את -4 ב- -5.
b=\frac{-2±\sqrt{24}}{2}
הוסף את 4 ל- 20.
b=\frac{-2±2\sqrt{6}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 24.
b=\frac{2\sqrt{6}-2}{2}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{-2±2\sqrt{6}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 2\sqrt{6}.
b=\sqrt{6}-1
חלק את -2+2\sqrt{6} ב- 2.
b=\frac{-2\sqrt{6}-2}{2}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{-2±2\sqrt{6}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{6} מ- -2.
b=-\sqrt{6}-1
חלק את -2-2\sqrt{6} ב- 2.
b=\sqrt{6}-1 b=-\sqrt{6}-1
המשוואה נפתרה כעת.
b^{2}+2b-5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
b^{2}+2b-5-\left(-5\right)=-\left(-5\right)
הוסף 5 לשני אגפי המשוואה.
b^{2}+2b=-\left(-5\right)
החסרת -5 מעצמו נותנת 0.
b^{2}+2b=5
החסר -5 מ- 0.
b^{2}+2b+1^{2}=5+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
b^{2}+2b+1=5+1
1 בריבוע.
b^{2}+2b+1=6
הוסף את 5 ל- 1.
\left(b+1\right)^{2}=6
פרק b^{2}+2b+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(b+1\right)^{2}}=\sqrt{6}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
b+1=\sqrt{6} b+1=-\sqrt{6}
פשט.
b=\sqrt{6}-1 b=-\sqrt{6}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
b^{2}+2b-5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
b=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\left(-5\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
b=\frac{-2±\sqrt{4-4\left(-5\right)}}{2}
2 בריבוע.
b=\frac{-2±\sqrt{4+20}}{2}
הכפל את -4 ב- -5.
b=\frac{-2±\sqrt{24}}{2}
הוסף את 4 ל- 20.
b=\frac{-2±2\sqrt{6}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 24.
b=\frac{2\sqrt{6}-2}{2}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{-2±2\sqrt{6}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 2\sqrt{6}.
b=\sqrt{6}-1
חלק את -2+2\sqrt{6} ב- 2.
b=\frac{-2\sqrt{6}-2}{2}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{-2±2\sqrt{6}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{6} מ- -2.
b=-\sqrt{6}-1
חלק את -2-2\sqrt{6} ב- 2.
b=\sqrt{6}-1 b=-\sqrt{6}-1
המשוואה נפתרה כעת.
b^{2}+2b-5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
b^{2}+2b-5-\left(-5\right)=-\left(-5\right)
הוסף 5 לשני אגפי המשוואה.
b^{2}+2b=-\left(-5\right)
החסרת -5 מעצמו נותנת 0.
b^{2}+2b=5
החסר -5 מ- 0.
b^{2}+2b+1^{2}=5+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
b^{2}+2b+1=5+1
1 בריבוע.
b^{2}+2b+1=6
הוסף את 5 ל- 1.
\left(b+1\right)^{2}=6
פרק b^{2}+2b+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(b+1\right)^{2}}=\sqrt{6}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
b+1=\sqrt{6} b+1=-\sqrt{6}
פשט.
b=\sqrt{6}-1 b=-\sqrt{6}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}