פתור עבור a
a=-2+4i
a=-2-4i
שתף
הועתק ללוח
a^{2}+4a+20=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
a=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\times 20}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- 20 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
a=\frac{-4±\sqrt{16-4\times 20}}{2}
4 בריבוע.
a=\frac{-4±\sqrt{16-80}}{2}
הכפל את -4 ב- 20.
a=\frac{-4±\sqrt{-64}}{2}
הוסף את 16 ל- -80.
a=\frac{-4±8i}{2}
הוצא את השורש הריבועי של -64.
a=\frac{-4+8i}{2}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{-4±8i}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 8i.
a=-2+4i
חלק את -4+8i ב- 2.
a=\frac{-4-8i}{2}
כעת פתור את המשוואה a=\frac{-4±8i}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 8i מ- -4.
a=-2-4i
חלק את -4-8i ב- 2.
a=-2+4i a=-2-4i
המשוואה נפתרה כעת.
a^{2}+4a+20=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
a^{2}+4a+20-20=-20
החסר 20 משני אגפי המשוואה.
a^{2}+4a=-20
החסרת 20 מעצמו נותנת 0.
a^{2}+4a+2^{2}=-20+2^{2}
חלק את 4, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 2. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 2 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
a^{2}+4a+4=-20+4
2 בריבוע.
a^{2}+4a+4=-16
הוסף את -20 ל- 4.
\left(a+2\right)^{2}=-16
פרק a^{2}+4a+4 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(a+2\right)^{2}}=\sqrt{-16}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
a+2=4i a+2=-4i
פשט.
a=-2+4i a=-2-4i
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}