דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x (complex solution)
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

9x^{2}-6x+3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\times 9\times 3}}{2\times 9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 9 במקום a, ב- -6 במקום b, וב- 3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\times 9\times 3}}{2\times 9}
‎-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-36\times 3}}{2\times 9}
הכפל את ‎-4 ב- ‎9.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-108}}{2\times 9}
הכפל את ‎-36 ב- ‎3.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{-72}}{2\times 9}
הוסף את ‎36 ל- ‎-108.
x=\frac{-\left(-6\right)±6\sqrt{2}i}{2\times 9}
הוצא את השורש הריבועי של -72.
x=\frac{6±6\sqrt{2}i}{2\times 9}
ההופכי של ‎-6 הוא ‎6.
x=\frac{6±6\sqrt{2}i}{18}
הכפל את ‎2 ב- ‎9.
x=\frac{6+6\sqrt{2}i}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±6\sqrt{2}i}{18} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎6 ל- ‎6i\sqrt{2}.
x=\frac{1+\sqrt{2}i}{3}
חלק את ‎6+6i\sqrt{2} ב- ‎18.
x=\frac{-6\sqrt{2}i+6}{18}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±6\sqrt{2}i}{18} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎6i\sqrt{2} מ- ‎6.
x=\frac{-\sqrt{2}i+1}{3}
חלק את ‎6-6i\sqrt{2} ב- ‎18.
x=\frac{1+\sqrt{2}i}{3} x=\frac{-\sqrt{2}i+1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
9x^{2}-6x+3=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
9x^{2}-6x+3-3=-3
החסר ‎3 משני אגפי המשוואה.
9x^{2}-6x=-3
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
\frac{9x^{2}-6x}{9}=-\frac{3}{9}
חלק את שני האגפים ב- ‎9.
x^{2}+\left(-\frac{6}{9}\right)x=-\frac{3}{9}
חילוק ב- ‎9 מבטל את ההכפלה ב- ‎9.
x^{2}-\frac{2}{3}x=-\frac{3}{9}
צמצם את השבר ‎\frac{-6}{9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{2}{3}x=-\frac{1}{3}
צמצם את השבר ‎\frac{-3}{9} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{1}{3}+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את ‎-\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{1}{3}+\frac{1}{9}
העלה את ‎-\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{2}{9}
הוסף את ‎-\frac{1}{3} ל- ‎\frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{2}{9}
פרק x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{2}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{2}i}{3} x-\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{2}i}{3}
פשט.
x=\frac{1+\sqrt{2}i}{3} x=\frac{-\sqrt{2}i+1}{3}
הוסף ‎\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.