פתור עבור s
s=\frac{1}{8}=0.125
s = \frac{3}{2} = 1\frac{1}{2} = 1.5
שתף
הועתק ללוח
8s^{2}-13s=-\frac{3}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
8s^{2}-13s-\left(-\frac{3}{2}\right)=-\frac{3}{2}-\left(-\frac{3}{2}\right)
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
8s^{2}-13s-\left(-\frac{3}{2}\right)=0
החסרת -\frac{3}{2} מעצמו נותנת 0.
8s^{2}-13s+\frac{3}{2}=0
החסר -\frac{3}{2} מ- 0.
s=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{\left(-13\right)^{2}-4\times 8\times \frac{3}{2}}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -13 במקום b, וב- \frac{3}{2} במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
s=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{169-4\times 8\times \frac{3}{2}}}{2\times 8}
-13 בריבוע.
s=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{169-32\times \frac{3}{2}}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
s=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{169-48}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- \frac{3}{2}.
s=\frac{-\left(-13\right)±\sqrt{121}}{2\times 8}
הוסף את 169 ל- -48.
s=\frac{-\left(-13\right)±11}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של 121.
s=\frac{13±11}{2\times 8}
ההופכי של -13 הוא 13.
s=\frac{13±11}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
s=\frac{24}{16}
כעת פתור את המשוואה s=\frac{13±11}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 13 ל- 11.
s=\frac{3}{2}
צמצם את השבר \frac{24}{16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 8.
s=\frac{2}{16}
כעת פתור את המשוואה s=\frac{13±11}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 11 מ- 13.
s=\frac{1}{8}
צמצם את השבר \frac{2}{16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
s=\frac{3}{2} s=\frac{1}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
8s^{2}-13s=-\frac{3}{2}
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{8s^{2}-13s}{8}=-\frac{\frac{3}{2}}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
s^{2}-\frac{13}{8}s=-\frac{\frac{3}{2}}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
s^{2}-\frac{13}{8}s=-\frac{3}{16}
חלק את -\frac{3}{2} ב- 8.
s^{2}-\frac{13}{8}s+\left(-\frac{13}{16}\right)^{2}=-\frac{3}{16}+\left(-\frac{13}{16}\right)^{2}
חלק את -\frac{13}{8}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{13}{16}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{13}{16} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
s^{2}-\frac{13}{8}s+\frac{169}{256}=-\frac{3}{16}+\frac{169}{256}
העלה את -\frac{13}{16} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
s^{2}-\frac{13}{8}s+\frac{169}{256}=\frac{121}{256}
הוסף את -\frac{3}{16} ל- \frac{169}{256} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(s-\frac{13}{16}\right)^{2}=\frac{121}{256}
פרק s^{2}-\frac{13}{8}s+\frac{169}{256} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(s-\frac{13}{16}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{121}{256}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
s-\frac{13}{16}=\frac{11}{16} s-\frac{13}{16}=-\frac{11}{16}
פשט.
s=\frac{3}{2} s=\frac{1}{8}
הוסף \frac{13}{16} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}