פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{41} + 3}{8} \approx 1.17539053
x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}\approx -0.42539053
גרף
שתף
הועתק ללוח
8x^{2}-6x-4=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\times 8\left(-4\right)}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- -6 במקום b, וב- -4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\times 8\left(-4\right)}}{2\times 8}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-32\left(-4\right)}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+128}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- -4.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{164}}{2\times 8}
הוסף את 36 ל- 128.
x=\frac{-\left(-6\right)±2\sqrt{41}}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של 164.
x=\frac{6±2\sqrt{41}}{2\times 8}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{6±2\sqrt{41}}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
x=\frac{2\sqrt{41}+6}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{41}}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 2\sqrt{41}.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{8}
חלק את 6+2\sqrt{41} ב- 16.
x=\frac{6-2\sqrt{41}}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{41}}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{41} מ- 6.
x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}
חלק את 6-2\sqrt{41} ב- 16.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{8} x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
8x^{2}-6x-4=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
8x^{2}-6x-4-\left(-4\right)=-\left(-4\right)
הוסף 4 לשני אגפי המשוואה.
8x^{2}-6x=-\left(-4\right)
החסרת -4 מעצמו נותנת 0.
8x^{2}-6x=4
החסר -4 מ- 0.
\frac{8x^{2}-6x}{8}=\frac{4}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
x^{2}+\left(-\frac{6}{8}\right)x=\frac{4}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
x^{2}-\frac{3}{4}x=\frac{4}{8}
צמצם את השבר \frac{-6}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{3}{4}x=\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{4}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\left(-\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{1}{2}+\left(-\frac{3}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64}=\frac{1}{2}+\frac{9}{64}
העלה את -\frac{3}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64}=\frac{41}{64}
הוסף את \frac{1}{2} ל- \frac{9}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{41}{64}
פרק x^{2}-\frac{3}{4}x+\frac{9}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{41}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{8}=\frac{\sqrt{41}}{8} x-\frac{3}{8}=-\frac{\sqrt{41}}{8}
פשט.
x=\frac{\sqrt{41}+3}{8} x=\frac{3-\sqrt{41}}{8}
הוסף \frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}