פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{65}-3}{8}\approx 0.632782219
x=\frac{-\sqrt{65}-3}{8}\approx -1.382782219
גרף
שתף
הועתק ללוח
8x^{2}+6x=7
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
8x^{2}+6x-7=7-7
החסר 7 משני אגפי המשוואה.
8x^{2}+6x-7=0
החסרת 7 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times 8\left(-7\right)}}{2\times 8}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 8 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\times 8\left(-7\right)}}{2\times 8}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36-32\left(-7\right)}}{2\times 8}
הכפל את -4 ב- 8.
x=\frac{-6±\sqrt{36+224}}{2\times 8}
הכפל את -32 ב- -7.
x=\frac{-6±\sqrt{260}}{2\times 8}
הוסף את 36 ל- 224.
x=\frac{-6±2\sqrt{65}}{2\times 8}
הוצא את השורש הריבועי של 260.
x=\frac{-6±2\sqrt{65}}{16}
הכפל את 2 ב- 8.
x=\frac{2\sqrt{65}-6}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{65}}{16} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 2\sqrt{65}.
x=\frac{\sqrt{65}-3}{8}
חלק את -6+2\sqrt{65} ב- 16.
x=\frac{-2\sqrt{65}-6}{16}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{65}}{16} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{65} מ- -6.
x=\frac{-\sqrt{65}-3}{8}
חלק את -6-2\sqrt{65} ב- 16.
x=\frac{\sqrt{65}-3}{8} x=\frac{-\sqrt{65}-3}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
8x^{2}+6x=7
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{8x^{2}+6x}{8}=\frac{7}{8}
חלק את שני האגפים ב- 8.
x^{2}+\frac{6}{8}x=\frac{7}{8}
חילוק ב- 8 מבטל את ההכפלה ב- 8.
x^{2}+\frac{3}{4}x=\frac{7}{8}
צמצם את השבר \frac{6}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{3}{4}x+\left(\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{7}{8}+\left(\frac{3}{8}\right)^{2}
חלק את \frac{3}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{3}{4}x+\frac{9}{64}=\frac{7}{8}+\frac{9}{64}
העלה את \frac{3}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{3}{4}x+\frac{9}{64}=\frac{65}{64}
הוסף את \frac{7}{8} ל- \frac{9}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{65}{64}
פרק x^{2}+\frac{3}{4}x+\frac{9}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{65}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{8}=\frac{\sqrt{65}}{8} x+\frac{3}{8}=-\frac{\sqrt{65}}{8}
פשט.
x=\frac{\sqrt{65}-3}{8} x=\frac{-\sqrt{65}-3}{8}
החסר \frac{3}{8} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}