פתור עבור t
t = \frac{2 \sqrt{43} + 16}{7} \approx 4.15926815
t=\frac{16-2\sqrt{43}}{7}\approx 0.412160422
שתף
הועתק ללוח
7t^{2}-32t+12=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-\left(-32\right)±\sqrt{\left(-32\right)^{2}-4\times 7\times 12}}{2\times 7}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 7 במקום a, ב- -32 במקום b, וב- 12 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-\left(-32\right)±\sqrt{1024-4\times 7\times 12}}{2\times 7}
-32 בריבוע.
t=\frac{-\left(-32\right)±\sqrt{1024-28\times 12}}{2\times 7}
הכפל את -4 ב- 7.
t=\frac{-\left(-32\right)±\sqrt{1024-336}}{2\times 7}
הכפל את -28 ב- 12.
t=\frac{-\left(-32\right)±\sqrt{688}}{2\times 7}
הוסף את 1024 ל- -336.
t=\frac{-\left(-32\right)±4\sqrt{43}}{2\times 7}
הוצא את השורש הריבועי של 688.
t=\frac{32±4\sqrt{43}}{2\times 7}
ההופכי של -32 הוא 32.
t=\frac{32±4\sqrt{43}}{14}
הכפל את 2 ב- 7.
t=\frac{4\sqrt{43}+32}{14}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{32±4\sqrt{43}}{14} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 32 ל- 4\sqrt{43}.
t=\frac{2\sqrt{43}+16}{7}
חלק את 32+4\sqrt{43} ב- 14.
t=\frac{32-4\sqrt{43}}{14}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{32±4\sqrt{43}}{14} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{43} מ- 32.
t=\frac{16-2\sqrt{43}}{7}
חלק את 32-4\sqrt{43} ב- 14.
t=\frac{2\sqrt{43}+16}{7} t=\frac{16-2\sqrt{43}}{7}
המשוואה נפתרה כעת.
7t^{2}-32t+12=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
7t^{2}-32t+12-12=-12
החסר 12 משני אגפי המשוואה.
7t^{2}-32t=-12
החסרת 12 מעצמו נותנת 0.
\frac{7t^{2}-32t}{7}=-\frac{12}{7}
חלק את שני האגפים ב- 7.
t^{2}-\frac{32}{7}t=-\frac{12}{7}
חילוק ב- 7 מבטל את ההכפלה ב- 7.
t^{2}-\frac{32}{7}t+\left(-\frac{16}{7}\right)^{2}=-\frac{12}{7}+\left(-\frac{16}{7}\right)^{2}
חלק את -\frac{32}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{16}{7}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{16}{7} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{32}{7}t+\frac{256}{49}=-\frac{12}{7}+\frac{256}{49}
העלה את -\frac{16}{7} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{32}{7}t+\frac{256}{49}=\frac{172}{49}
הוסף את -\frac{12}{7} ל- \frac{256}{49} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{16}{7}\right)^{2}=\frac{172}{49}
פרק t^{2}-\frac{32}{7}t+\frac{256}{49} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{16}{7}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{172}{49}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{16}{7}=\frac{2\sqrt{43}}{7} t-\frac{16}{7}=-\frac{2\sqrt{43}}{7}
פשט.
t=\frac{2\sqrt{43}+16}{7} t=\frac{16-2\sqrt{43}}{7}
הוסף \frac{16}{7} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}