פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{141} + 15}{7} \approx 3.839191727
x=\frac{15-\sqrt{141}}{7}\approx 0.446522559
גרף
שתף
הועתק ללוח
7x^{2}+2-30x=-10
החסר 30x משני האגפים.
7x^{2}+2-30x+10=0
הוסף 10 משני הצדדים.
7x^{2}+12-30x=0
חבר את 2 ו- 10 כדי לקבל 12.
7x^{2}-30x+12=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{\left(-30\right)^{2}-4\times 7\times 12}}{2\times 7}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 7 במקום a, ב- -30 במקום b, וב- 12 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{900-4\times 7\times 12}}{2\times 7}
-30 בריבוע.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{900-28\times 12}}{2\times 7}
הכפל את -4 ב- 7.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{900-336}}{2\times 7}
הכפל את -28 ב- 12.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{564}}{2\times 7}
הוסף את 900 ל- -336.
x=\frac{-\left(-30\right)±2\sqrt{141}}{2\times 7}
הוצא את השורש הריבועי של 564.
x=\frac{30±2\sqrt{141}}{2\times 7}
ההופכי של -30 הוא 30.
x=\frac{30±2\sqrt{141}}{14}
הכפל את 2 ב- 7.
x=\frac{2\sqrt{141}+30}{14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{30±2\sqrt{141}}{14} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 30 ל- 2\sqrt{141}.
x=\frac{\sqrt{141}+15}{7}
חלק את 30+2\sqrt{141} ב- 14.
x=\frac{30-2\sqrt{141}}{14}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{30±2\sqrt{141}}{14} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{141} מ- 30.
x=\frac{15-\sqrt{141}}{7}
חלק את 30-2\sqrt{141} ב- 14.
x=\frac{\sqrt{141}+15}{7} x=\frac{15-\sqrt{141}}{7}
המשוואה נפתרה כעת.
7x^{2}+2-30x=-10
החסר 30x משני האגפים.
7x^{2}-30x=-10-2
החסר 2 משני האגפים.
7x^{2}-30x=-12
החסר את 2 מ- -10 כדי לקבל -12.
\frac{7x^{2}-30x}{7}=-\frac{12}{7}
חלק את שני האגפים ב- 7.
x^{2}-\frac{30}{7}x=-\frac{12}{7}
חילוק ב- 7 מבטל את ההכפלה ב- 7.
x^{2}-\frac{30}{7}x+\left(-\frac{15}{7}\right)^{2}=-\frac{12}{7}+\left(-\frac{15}{7}\right)^{2}
חלק את -\frac{30}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{15}{7}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{15}{7} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{30}{7}x+\frac{225}{49}=-\frac{12}{7}+\frac{225}{49}
העלה את -\frac{15}{7} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{30}{7}x+\frac{225}{49}=\frac{141}{49}
הוסף את -\frac{12}{7} ל- \frac{225}{49} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{15}{7}\right)^{2}=\frac{141}{49}
פרק x^{2}-\frac{30}{7}x+\frac{225}{49} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{15}{7}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{141}{49}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{15}{7}=\frac{\sqrt{141}}{7} x-\frac{15}{7}=-\frac{\sqrt{141}}{7}
פשט.
x=\frac{\sqrt{141}+15}{7} x=\frac{15-\sqrt{141}}{7}
הוסף \frac{15}{7} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}