פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{195}}{6}-\frac{3}{2}\approx 0.827373341
x=-\frac{\sqrt{195}}{6}-\frac{3}{2}\approx -3.827373341
גרף
שתף
הועתק ללוח
6x^{2}+18x-19=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-18±\sqrt{18^{2}-4\times 6\left(-19\right)}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- 18 במקום b, וב- -19 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-18±\sqrt{324-4\times 6\left(-19\right)}}{2\times 6}
18 בריבוע.
x=\frac{-18±\sqrt{324-24\left(-19\right)}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
x=\frac{-18±\sqrt{324+456}}{2\times 6}
הכפל את -24 ב- -19.
x=\frac{-18±\sqrt{780}}{2\times 6}
הוסף את 324 ל- 456.
x=\frac{-18±2\sqrt{195}}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 780.
x=\frac{-18±2\sqrt{195}}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
x=\frac{2\sqrt{195}-18}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-18±2\sqrt{195}}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -18 ל- 2\sqrt{195}.
x=\frac{\sqrt{195}}{6}-\frac{3}{2}
חלק את -18+2\sqrt{195} ב- 12.
x=\frac{-2\sqrt{195}-18}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-18±2\sqrt{195}}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{195} מ- -18.
x=-\frac{\sqrt{195}}{6}-\frac{3}{2}
חלק את -18-2\sqrt{195} ב- 12.
x=\frac{\sqrt{195}}{6}-\frac{3}{2} x=-\frac{\sqrt{195}}{6}-\frac{3}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
6x^{2}+18x-19=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
6x^{2}+18x-19-\left(-19\right)=-\left(-19\right)
הוסף 19 לשני אגפי המשוואה.
6x^{2}+18x=-\left(-19\right)
החסרת -19 מעצמו נותנת 0.
6x^{2}+18x=19
החסר -19 מ- 0.
\frac{6x^{2}+18x}{6}=\frac{19}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
x^{2}+\frac{18}{6}x=\frac{19}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
x^{2}+3x=\frac{19}{6}
חלק את 18 ב- 6.
x^{2}+3x+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{19}{6}+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את 3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+3x+\frac{9}{4}=\frac{19}{6}+\frac{9}{4}
העלה את \frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+3x+\frac{9}{4}=\frac{65}{12}
הוסף את \frac{19}{6} ל- \frac{9}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{65}{12}
פרק x^{2}+3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{65}{12}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{195}}{6} x+\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{195}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{195}}{6}-\frac{3}{2} x=-\frac{\sqrt{195}}{6}-\frac{3}{2}
החסר \frac{3}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}