דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

5x-2\left(x-1\right)\left(3-x\right)-11=0
החסר ‎11 משני האגפים.
5x+\left(-2x+2\right)\left(3-x\right)-11=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -2 ב- x-1.
5x-8x+2x^{2}+6-11=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -2x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
-3x+2x^{2}+6-11=0
כנס את ‎5x ו- ‎-8x כדי לקבל ‎-3x.
-3x+2x^{2}-5=0
החסר את 11 מ- 6 כדי לקבל -5.
2x^{2}-3x-5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 2\left(-5\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 2\left(-5\right)}}{2\times 2}
‎-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-8\left(-5\right)}}{2\times 2}
הכפל את ‎-4 ב- ‎2.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+40}}{2\times 2}
הכפל את ‎-8 ב- ‎-5.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{49}}{2\times 2}
הוסף את ‎9 ל- ‎40.
x=\frac{-\left(-3\right)±7}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
x=\frac{3±7}{2\times 2}
ההופכי של ‎-3 הוא ‎3.
x=\frac{3±7}{4}
הכפל את ‎2 ב- ‎2.
x=\frac{10}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±7}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎3 ל- ‎7.
x=\frac{5}{2}
צמצם את השבר ‎\frac{10}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{4}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±7}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎7 מ- ‎3.
x=-1
חלק את ‎-4 ב- ‎4.
x=\frac{5}{2} x=-1
המשוואה נפתרה כעת.
5x-2\left(x-1\right)\left(3-x\right)=11
הכפל את ‎-1 ו- ‎2 כדי לקבל ‎-2.
5x+\left(-2x+2\right)\left(3-x\right)=11
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -2 ב- x-1.
5x-8x+2x^{2}+6=11
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -2x+2 ב- 3-x ולכנס איברים דומים.
-3x+2x^{2}+6=11
כנס את ‎5x ו- ‎-8x כדי לקבל ‎-3x.
-3x+2x^{2}=11-6
החסר ‎6 משני האגפים.
-3x+2x^{2}=5
החסר את 6 מ- 11 כדי לקבל 5.
2x^{2}-3x=5
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{2x^{2}-3x}{2}=\frac{5}{2}
חלק את שני האגפים ב- ‎2.
x^{2}-\frac{3}{2}x=\frac{5}{2}
חילוק ב- ‎2 מבטל את ההכפלה ב- ‎2.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{5}{2}+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את ‎-\frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{5}{2}+\frac{9}{16}
העלה את ‎-\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{49}{16}
הוסף את ‎\frac{5}{2} ל- ‎\frac{9}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{49}{16}
פרק x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{4}=\frac{7}{4} x-\frac{3}{4}=-\frac{7}{4}
פשט.
x=\frac{5}{2} x=-1
הוסף ‎\frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה.