פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{69} + 7}{10} \approx 1.530662386
x=\frac{7-\sqrt{69}}{10}\approx -0.130662386
גרף
שתף
הועתק ללוח
5x^{2}-7x+6=7
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
5x^{2}-7x+6-7=7-7
החסר 7 משני אגפי המשוואה.
5x^{2}-7x+6-7=0
החסרת 7 מעצמו נותנת 0.
5x^{2}-7x-1=0
החסר 7 מ- 6.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{\left(-7\right)^{2}-4\times 5\left(-1\right)}}{2\times 5}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 5 במקום a, ב- -7 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-4\times 5\left(-1\right)}}{2\times 5}
-7 בריבוע.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-20\left(-1\right)}}{2\times 5}
הכפל את -4 ב- 5.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49+20}}{2\times 5}
הכפל את -20 ב- -1.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{69}}{2\times 5}
הוסף את 49 ל- 20.
x=\frac{7±\sqrt{69}}{2\times 5}
ההופכי של -7 הוא 7.
x=\frac{7±\sqrt{69}}{10}
הכפל את 2 ב- 5.
x=\frac{\sqrt{69}+7}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±\sqrt{69}}{10} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 7 ל- \sqrt{69}.
x=\frac{7-\sqrt{69}}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±\sqrt{69}}{10} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{69} מ- 7.
x=\frac{\sqrt{69}+7}{10} x=\frac{7-\sqrt{69}}{10}
המשוואה נפתרה כעת.
5x^{2}-7x+6=7
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
5x^{2}-7x+6-6=7-6
החסר 6 משני אגפי המשוואה.
5x^{2}-7x=7-6
החסרת 6 מעצמו נותנת 0.
5x^{2}-7x=1
החסר 6 מ- 7.
\frac{5x^{2}-7x}{5}=\frac{1}{5}
חלק את שני האגפים ב- 5.
x^{2}-\frac{7}{5}x=\frac{1}{5}
חילוק ב- 5 מבטל את ההכפלה ב- 5.
x^{2}-\frac{7}{5}x+\left(-\frac{7}{10}\right)^{2}=\frac{1}{5}+\left(-\frac{7}{10}\right)^{2}
חלק את -\frac{7}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{10}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{10} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{7}{5}x+\frac{49}{100}=\frac{1}{5}+\frac{49}{100}
העלה את -\frac{7}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{7}{5}x+\frac{49}{100}=\frac{69}{100}
הוסף את \frac{1}{5} ל- \frac{49}{100} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{7}{10}\right)^{2}=\frac{69}{100}
פרק x^{2}-\frac{7}{5}x+\frac{49}{100} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{7}{10}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{69}{100}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{7}{10}=\frac{\sqrt{69}}{10} x-\frac{7}{10}=-\frac{\sqrt{69}}{10}
פשט.
x=\frac{\sqrt{69}+7}{10} x=\frac{7-\sqrt{69}}{10}
הוסף \frac{7}{10} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}