פתור עבור x
x = \frac{15 \sqrt{5} - 15}{2} \approx 9.270509831
x=\frac{-15\sqrt{5}-15}{2}\approx -24.270509831
גרף
שתף
הועתק ללוח
450=2x\left(x+15\right)
ביטול \pi בשני האגפים.
450=2x^{2}+30x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x ב- x+15.
2x^{2}+30x=450
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
2x^{2}+30x-450=0
החסר 450 משני האגפים.
x=\frac{-30±\sqrt{30^{2}-4\times 2\left(-450\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 30 במקום b, וב- -450 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-30±\sqrt{900-4\times 2\left(-450\right)}}{2\times 2}
30 בריבוע.
x=\frac{-30±\sqrt{900-8\left(-450\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-30±\sqrt{900+3600}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -450.
x=\frac{-30±\sqrt{4500}}{2\times 2}
הוסף את 900 ל- 3600.
x=\frac{-30±30\sqrt{5}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 4500.
x=\frac{-30±30\sqrt{5}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{30\sqrt{5}-30}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-30±30\sqrt{5}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -30 ל- 30\sqrt{5}.
x=\frac{15\sqrt{5}-15}{2}
חלק את -30+30\sqrt{5} ב- 4.
x=\frac{-30\sqrt{5}-30}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-30±30\sqrt{5}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 30\sqrt{5} מ- -30.
x=\frac{-15\sqrt{5}-15}{2}
חלק את -30-30\sqrt{5} ב- 4.
x=\frac{15\sqrt{5}-15}{2} x=\frac{-15\sqrt{5}-15}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
450=2x\left(x+15\right)
ביטול \pi בשני האגפים.
450=2x^{2}+30x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x ב- x+15.
2x^{2}+30x=450
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
\frac{2x^{2}+30x}{2}=\frac{450}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{30}{2}x=\frac{450}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+15x=\frac{450}{2}
חלק את 30 ב- 2.
x^{2}+15x=225
חלק את 450 ב- 2.
x^{2}+15x+\left(\frac{15}{2}\right)^{2}=225+\left(\frac{15}{2}\right)^{2}
חלק את 15, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{15}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{15}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+15x+\frac{225}{4}=225+\frac{225}{4}
העלה את \frac{15}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+15x+\frac{225}{4}=\frac{1125}{4}
הוסף את 225 ל- \frac{225}{4}.
\left(x+\frac{15}{2}\right)^{2}=\frac{1125}{4}
פרק x^{2}+15x+\frac{225}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{15}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1125}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{15}{2}=\frac{15\sqrt{5}}{2} x+\frac{15}{2}=-\frac{15\sqrt{5}}{2}
פשט.
x=\frac{15\sqrt{5}-15}{2} x=\frac{-15\sqrt{5}-15}{2}
החסר \frac{15}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}