פתור עבור t
t = \frac{\sqrt{345} + 45}{8} \approx 7.946771953
t = \frac{45 - \sqrt{345}}{8} \approx 3.303228047
שתף
הועתק ללוח
-16t^{2}+180t=420
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-16t^{2}+180t-420=0
החסר 420 משני האגפים.
t=\frac{-180±\sqrt{180^{2}-4\left(-16\right)\left(-420\right)}}{2\left(-16\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -16 במקום a, ב- 180 במקום b, וב- -420 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-180±\sqrt{32400-4\left(-16\right)\left(-420\right)}}{2\left(-16\right)}
180 בריבוע.
t=\frac{-180±\sqrt{32400+64\left(-420\right)}}{2\left(-16\right)}
הכפל את -4 ב- -16.
t=\frac{-180±\sqrt{32400-26880}}{2\left(-16\right)}
הכפל את 64 ב- -420.
t=\frac{-180±\sqrt{5520}}{2\left(-16\right)}
הוסף את 32400 ל- -26880.
t=\frac{-180±4\sqrt{345}}{2\left(-16\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 5520.
t=\frac{-180±4\sqrt{345}}{-32}
הכפל את 2 ב- -16.
t=\frac{4\sqrt{345}-180}{-32}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-180±4\sqrt{345}}{-32} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -180 ל- 4\sqrt{345}.
t=\frac{45-\sqrt{345}}{8}
חלק את -180+4\sqrt{345} ב- -32.
t=\frac{-4\sqrt{345}-180}{-32}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-180±4\sqrt{345}}{-32} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{345} מ- -180.
t=\frac{\sqrt{345}+45}{8}
חלק את -180-4\sqrt{345} ב- -32.
t=\frac{45-\sqrt{345}}{8} t=\frac{\sqrt{345}+45}{8}
המשוואה נפתרה כעת.
-16t^{2}+180t=420
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
\frac{-16t^{2}+180t}{-16}=\frac{420}{-16}
חלק את שני האגפים ב- -16.
t^{2}+\frac{180}{-16}t=\frac{420}{-16}
חילוק ב- -16 מבטל את ההכפלה ב- -16.
t^{2}-\frac{45}{4}t=\frac{420}{-16}
צמצם את השבר \frac{180}{-16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
t^{2}-\frac{45}{4}t=-\frac{105}{4}
צמצם את השבר \frac{420}{-16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
t^{2}-\frac{45}{4}t+\left(-\frac{45}{8}\right)^{2}=-\frac{105}{4}+\left(-\frac{45}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{45}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{45}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{45}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{45}{4}t+\frac{2025}{64}=-\frac{105}{4}+\frac{2025}{64}
העלה את -\frac{45}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{45}{4}t+\frac{2025}{64}=\frac{345}{64}
הוסף את -\frac{105}{4} ל- \frac{2025}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{45}{8}\right)^{2}=\frac{345}{64}
פרק t^{2}-\frac{45}{4}t+\frac{2025}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{45}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{345}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{45}{8}=\frac{\sqrt{345}}{8} t-\frac{45}{8}=-\frac{\sqrt{345}}{8}
פשט.
t=\frac{\sqrt{345}+45}{8} t=\frac{45-\sqrt{345}}{8}
הוסף \frac{45}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}