פתור עבור x
x = -\frac{5}{2} = -2\frac{1}{2} = -2.5
x=2
גרף
שתף
הועתק ללוח
4x^{2}+2x+1-21=0
החסר 21 משני האגפים.
4x^{2}+2x-20=0
החסר את 21 מ- 1 כדי לקבל -20.
2x^{2}+x-10=0
חלק את שני האגפים ב- 2.
a+b=1 ab=2\left(-10\right)=-20
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 2x^{2}+ax+bx-10. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,20 -2,10 -4,5
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -20.
-1+20=19 -2+10=8 -4+5=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-4 b=5
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(2x^{2}-4x\right)+\left(5x-10\right)
שכתב את 2x^{2}+x-10 כ- \left(2x^{2}-4x\right)+\left(5x-10\right).
2x\left(x-2\right)+5\left(x-2\right)
הוצא את הגורם המשותף 2x בקבוצה הראשונה ואת 5 בקבוצה השניה.
\left(x-2\right)\left(2x+5\right)
הוצא את האיבר המשותף x-2 באמצעות חוק הפילוג.
x=2 x=-\frac{5}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-2=0 ו- 2x+5=0.
4x^{2}+2x+1=21
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
4x^{2}+2x+1-21=21-21
החסר 21 משני אגפי המשוואה.
4x^{2}+2x+1-21=0
החסרת 21 מעצמו נותנת 0.
4x^{2}+2x-20=0
החסר 21 מ- 1.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\times 4\left(-20\right)}}{2\times 4}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -20 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\times 4\left(-20\right)}}{2\times 4}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4-16\left(-20\right)}}{2\times 4}
הכפל את -4 ב- 4.
x=\frac{-2±\sqrt{4+320}}{2\times 4}
הכפל את -16 ב- -20.
x=\frac{-2±\sqrt{324}}{2\times 4}
הוסף את 4 ל- 320.
x=\frac{-2±18}{2\times 4}
הוצא את השורש הריבועי של 324.
x=\frac{-2±18}{8}
הכפל את 2 ב- 4.
x=\frac{16}{8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±18}{8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 18.
x=2
חלק את 16 ב- 8.
x=-\frac{20}{8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±18}{8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 18 מ- -2.
x=-\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{-20}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=2 x=-\frac{5}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
4x^{2}+2x+1=21
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
4x^{2}+2x+1-1=21-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
4x^{2}+2x=21-1
החסרת 1 מעצמו נותנת 0.
4x^{2}+2x=20
החסר 1 מ- 21.
\frac{4x^{2}+2x}{4}=\frac{20}{4}
חלק את שני האגפים ב- 4.
x^{2}+\frac{2}{4}x=\frac{20}{4}
חילוק ב- 4 מבטל את ההכפלה ב- 4.
x^{2}+\frac{1}{2}x=\frac{20}{4}
צמצם את השבר \frac{2}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x=5
חלק את 20 ב- 4.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}=5+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=5+\frac{1}{16}
העלה את \frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{81}{16}
הוסף את 5 ל- \frac{1}{16}.
\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{81}{16}
פרק x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{81}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{4}=\frac{9}{4} x+\frac{1}{4}=-\frac{9}{4}
פשט.
x=2 x=-\frac{5}{2}
החסר \frac{1}{4} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}