פתור עבור x
x=-\frac{9}{13}\approx -0.692307692
x=\frac{1}{3}\approx 0.333333333
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=14 ab=39\left(-9\right)=-351
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 39x^{2}+ax+bx-9. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,351 -3,117 -9,39 -13,27
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -351.
-1+351=350 -3+117=114 -9+39=30 -13+27=14
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-13 b=27
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 14.
\left(39x^{2}-13x\right)+\left(27x-9\right)
שכתב את 39x^{2}+14x-9 כ- \left(39x^{2}-13x\right)+\left(27x-9\right).
13x\left(3x-1\right)+9\left(3x-1\right)
הוצא את הגורם המשותף 13x בקבוצה הראשונה ואת 9 בקבוצה השניה.
\left(3x-1\right)\left(13x+9\right)
הוצא את האיבר המשותף 3x-1 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{1}{3} x=-\frac{9}{13}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 3x-1=0 ו- 13x+9=0.
39x^{2}+14x-9=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-14±\sqrt{14^{2}-4\times 39\left(-9\right)}}{2\times 39}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 39 במקום a, ב- 14 במקום b, וב- -9 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-14±\sqrt{196-4\times 39\left(-9\right)}}{2\times 39}
14 בריבוע.
x=\frac{-14±\sqrt{196-156\left(-9\right)}}{2\times 39}
הכפל את -4 ב- 39.
x=\frac{-14±\sqrt{196+1404}}{2\times 39}
הכפל את -156 ב- -9.
x=\frac{-14±\sqrt{1600}}{2\times 39}
הוסף את 196 ל- 1404.
x=\frac{-14±40}{2\times 39}
הוצא את השורש הריבועי של 1600.
x=\frac{-14±40}{78}
הכפל את 2 ב- 39.
x=\frac{26}{78}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-14±40}{78} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -14 ל- 40.
x=\frac{1}{3}
צמצם את השבר \frac{26}{78} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 26.
x=-\frac{54}{78}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-14±40}{78} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 40 מ- -14.
x=-\frac{9}{13}
צמצם את השבר \frac{-54}{78} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x=\frac{1}{3} x=-\frac{9}{13}
המשוואה נפתרה כעת.
39x^{2}+14x-9=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
39x^{2}+14x-9-\left(-9\right)=-\left(-9\right)
הוסף 9 לשני אגפי המשוואה.
39x^{2}+14x=-\left(-9\right)
החסרת -9 מעצמו נותנת 0.
39x^{2}+14x=9
החסר -9 מ- 0.
\frac{39x^{2}+14x}{39}=\frac{9}{39}
חלק את שני האגפים ב- 39.
x^{2}+\frac{14}{39}x=\frac{9}{39}
חילוק ב- 39 מבטל את ההכפלה ב- 39.
x^{2}+\frac{14}{39}x=\frac{3}{13}
צמצם את השבר \frac{9}{39} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+\frac{14}{39}x+\left(\frac{7}{39}\right)^{2}=\frac{3}{13}+\left(\frac{7}{39}\right)^{2}
חלק את \frac{14}{39}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{7}{39}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{7}{39} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{14}{39}x+\frac{49}{1521}=\frac{3}{13}+\frac{49}{1521}
העלה את \frac{7}{39} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{14}{39}x+\frac{49}{1521}=\frac{400}{1521}
הוסף את \frac{3}{13} ל- \frac{49}{1521} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{7}{39}\right)^{2}=\frac{400}{1521}
פרק x^{2}+\frac{14}{39}x+\frac{49}{1521} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{7}{39}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{400}{1521}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{7}{39}=\frac{20}{39} x+\frac{7}{39}=-\frac{20}{39}
פשט.
x=\frac{1}{3} x=-\frac{9}{13}
החסר \frac{7}{39} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}