פתור עבור n
n=\frac{-1+\sqrt{119}i}{2}\approx -0.5+5.454356057i
n=\frac{-\sqrt{119}i-1}{2}\approx -0.5-5.454356057i
שתף
הועתק ללוח
\frac{1}{n+1}-\frac{1}{n}=\frac{12}{360}
חלק את שני האגפים ב- 360.
\frac{1}{n+1}-\frac{1}{n}=\frac{1}{30}
צמצם את השבר \frac{12}{360} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 12.
30n-\left(30n+30\right)=n\left(n+1\right)
המשתנה n אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -1,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 30n\left(n+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של n+1,n,30.
30n-30n-30=n\left(n+1\right)
כדי למצוא את ההופכי של 30n+30, מצא את ההופכי של כל איבר.
-30=n\left(n+1\right)
כנס את 30n ו- -30n כדי לקבל 0.
-30=n^{2}+n
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n ב- n+1.
n^{2}+n=-30
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
n^{2}+n+30=0
הוסף 30 משני הצדדים.
n=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\times 30}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- 30 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-1±\sqrt{1-4\times 30}}{2}
1 בריבוע.
n=\frac{-1±\sqrt{1-120}}{2}
הכפל את -4 ב- 30.
n=\frac{-1±\sqrt{-119}}{2}
הוסף את 1 ל- -120.
n=\frac{-1±\sqrt{119}i}{2}
הוצא את השורש הריבועי של -119.
n=\frac{-1+\sqrt{119}i}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-1±\sqrt{119}i}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- i\sqrt{119}.
n=\frac{-\sqrt{119}i-1}{2}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-1±\sqrt{119}i}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{119} מ- -1.
n=\frac{-1+\sqrt{119}i}{2} n=\frac{-\sqrt{119}i-1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{1}{n+1}-\frac{1}{n}=\frac{12}{360}
חלק את שני האגפים ב- 360.
\frac{1}{n+1}-\frac{1}{n}=\frac{1}{30}
צמצם את השבר \frac{12}{360} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 12.
30n-\left(30n+30\right)=n\left(n+1\right)
המשתנה n אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -1,0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 30n\left(n+1\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של n+1,n,30.
30n-30n-30=n\left(n+1\right)
כדי למצוא את ההופכי של 30n+30, מצא את ההופכי של כל איבר.
-30=n\left(n+1\right)
כנס את 30n ו- -30n כדי לקבל 0.
-30=n^{2}+n
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את n ב- n+1.
n^{2}+n=-30
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
n^{2}+n+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=-30+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}+n+\frac{1}{4}=-30+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
n^{2}+n+\frac{1}{4}=-\frac{119}{4}
הוסף את -30 ל- \frac{1}{4}.
\left(n+\frac{1}{2}\right)^{2}=-\frac{119}{4}
פרק n^{2}+n+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{119}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n+\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{119}i}{2} n+\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{119}i}{2}
פשט.
n=\frac{-1+\sqrt{119}i}{2} n=\frac{-\sqrt{119}i-1}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}