פתור עבור x
x = \frac{10 \sqrt{174}}{29} \approx 4.548588261
x = -\frac{10 \sqrt{174}}{29} \approx -4.548588261
גרף
שתף
הועתק ללוח
30=x^{2}\times 1.45
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
x^{2}\times 1.45=30
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
x^{2}=\frac{30}{1.45}
חלק את שני האגפים ב- 1.45.
x^{2}=\frac{3000}{145}
הרחב את \frac{30}{1.45} על-ידי הכפלת המונה והמכנה ב- 100.
x^{2}=\frac{600}{29}
צמצם את השבר \frac{3000}{145} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 5.
x=\frac{10\sqrt{174}}{29} x=-\frac{10\sqrt{174}}{29}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
30=x^{2}\times 1.45
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
x^{2}\times 1.45=30
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
x^{2}\times 1.45-30=0
החסר 30 משני האגפים.
1.45x^{2}-30=0
משוואות ריבועיות כגון זו, עם איבר x^{2} אך ללא איבר x, עדיין ניתנות לפתרון באמצעות הנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}, לאחר העברתן לצורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0.
x=\frac{0±\sqrt{0^{2}-4\times 1.45\left(-30\right)}}{2\times 1.45}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1.45 במקום a, ב- 0 במקום b, וב- -30 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{0±\sqrt{-4\times 1.45\left(-30\right)}}{2\times 1.45}
0 בריבוע.
x=\frac{0±\sqrt{-5.8\left(-30\right)}}{2\times 1.45}
הכפל את -4 ב- 1.45.
x=\frac{0±\sqrt{174}}{2\times 1.45}
הכפל את -5.8 ב- -30.
x=\frac{0±\sqrt{174}}{2.9}
הכפל את 2 ב- 1.45.
x=\frac{10\sqrt{174}}{29}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{0±\sqrt{174}}{2.9} כאשר ± כולל סימן חיבור.
x=-\frac{10\sqrt{174}}{29}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{0±\sqrt{174}}{2.9} כאשר ± כולל סימן חיסור.
x=\frac{10\sqrt{174}}{29} x=-\frac{10\sqrt{174}}{29}
המשוואה נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}