פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{21} - 1}{2} \approx 1.791287847
x=\frac{-\sqrt{21}-1}{2}\approx -2.791287847
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x^{2}+3x-15=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\times 3\left(-15\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -15 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\times 3\left(-15\right)}}{2\times 3}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9-12\left(-15\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-3±\sqrt{9+180}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -15.
x=\frac{-3±\sqrt{189}}{2\times 3}
הוסף את 9 ל- 180.
x=\frac{-3±3\sqrt{21}}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 189.
x=\frac{-3±3\sqrt{21}}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{3\sqrt{21}-3}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±3\sqrt{21}}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- 3\sqrt{21}.
x=\frac{\sqrt{21}-1}{2}
חלק את -3+3\sqrt{21} ב- 6.
x=\frac{-3\sqrt{21}-3}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±3\sqrt{21}}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3\sqrt{21} מ- -3.
x=\frac{-\sqrt{21}-1}{2}
חלק את -3-3\sqrt{21} ב- 6.
x=\frac{\sqrt{21}-1}{2} x=\frac{-\sqrt{21}-1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}+3x-15=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
3x^{2}+3x-15-\left(-15\right)=-\left(-15\right)
הוסף 15 לשני אגפי המשוואה.
3x^{2}+3x=-\left(-15\right)
החסרת -15 מעצמו נותנת 0.
3x^{2}+3x=15
החסר -15 מ- 0.
\frac{3x^{2}+3x}{3}=\frac{15}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\frac{3}{3}x=\frac{15}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}+x=\frac{15}{3}
חלק את 3 ב- 3.
x^{2}+x=5
חלק את 15 ב- 3.
x^{2}+x+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=5+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=5+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=\frac{21}{4}
הוסף את 5 ל- \frac{1}{4}.
\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{21}{4}
פרק x^{2}+x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{21}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{21}}{2} x+\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{21}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{21}-1}{2} x=\frac{-\sqrt{21}-1}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}