פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{345} + 3}{4} \approx 5.393543905
x=\frac{3-\sqrt{345}}{4}\approx -3.893543905
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}-3x+8=50
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
2x^{2}-3x+8-50=50-50
החסר 50 משני אגפי המשוואה.
2x^{2}-3x+8-50=0
החסרת 50 מעצמו נותנת 0.
2x^{2}-3x-42=0
החסר 50 מ- 8.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 2\left(-42\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -42 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 2\left(-42\right)}}{2\times 2}
-3 בריבוע.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-8\left(-42\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+336}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -42.
x=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{345}}{2\times 2}
הוסף את 9 ל- 336.
x=\frac{3±\sqrt{345}}{2\times 2}
ההופכי של -3 הוא 3.
x=\frac{3±\sqrt{345}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{\sqrt{345}+3}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{345}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- \sqrt{345}.
x=\frac{3-\sqrt{345}}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{3±\sqrt{345}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{345} מ- 3.
x=\frac{\sqrt{345}+3}{4} x=\frac{3-\sqrt{345}}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}-3x+8=50
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2x^{2}-3x+8-8=50-8
החסר 8 משני אגפי המשוואה.
2x^{2}-3x=50-8
החסרת 8 מעצמו נותנת 0.
2x^{2}-3x=42
החסר 8 מ- 50.
\frac{2x^{2}-3x}{2}=\frac{42}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}-\frac{3}{2}x=\frac{42}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}-\frac{3}{2}x=21
חלק את 42 ב- 2.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}=21+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=21+\frac{9}{16}
העלה את -\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{345}{16}
הוסף את 21 ל- \frac{9}{16}.
\left(x-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{345}{16}
פרק x^{2}-\frac{3}{2}x+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{345}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{4}=\frac{\sqrt{345}}{4} x-\frac{3}{4}=-\frac{\sqrt{345}}{4}
פשט.
x=\frac{\sqrt{345}+3}{4} x=\frac{3-\sqrt{345}}{4}
הוסף \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}