פתור עבור x (complex solution)
x=\sqrt{6}-1\approx 1.449489743
x=-\left(\sqrt{6}+1\right)\approx -3.449489743
פתור עבור x
x=\sqrt{6}-1\approx 1.449489743
x=-\sqrt{6}-1\approx -3.449489743
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}+4x=10
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
2x^{2}+4x-10=10-10
החסר 10 משני אגפי המשוואה.
2x^{2}+4x-10=0
החסרת 10 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\times 2\left(-10\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- -10 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-4±\sqrt{16-4\times 2\left(-10\right)}}{2\times 2}
4 בריבוע.
x=\frac{-4±\sqrt{16-8\left(-10\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-4±\sqrt{16+80}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -10.
x=\frac{-4±\sqrt{96}}{2\times 2}
הוסף את 16 ל- 80.
x=\frac{-4±4\sqrt{6}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 96.
x=\frac{-4±4\sqrt{6}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{4\sqrt{6}-4}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±4\sqrt{6}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 4\sqrt{6}.
x=\sqrt{6}-1
חלק את -4+4\sqrt{6} ב- 4.
x=\frac{-4\sqrt{6}-4}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±4\sqrt{6}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{6} מ- -4.
x=-\sqrt{6}-1
חלק את -4-4\sqrt{6} ב- 4.
x=\sqrt{6}-1 x=-\sqrt{6}-1
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}+4x=10
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{2x^{2}+4x}{2}=\frac{10}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{4}{2}x=\frac{10}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+2x=\frac{10}{2}
חלק את 4 ב- 2.
x^{2}+2x=5
חלק את 10 ב- 2.
x^{2}+2x+1^{2}=5+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=5+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=6
הוסף את 5 ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=6
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{6}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\sqrt{6} x+1=-\sqrt{6}
פשט.
x=\sqrt{6}-1 x=-\sqrt{6}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
2x^{2}+4x=10
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
2x^{2}+4x-10=10-10
החסר 10 משני אגפי המשוואה.
2x^{2}+4x-10=0
החסרת 10 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\times 2\left(-10\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- -10 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-4±\sqrt{16-4\times 2\left(-10\right)}}{2\times 2}
4 בריבוע.
x=\frac{-4±\sqrt{16-8\left(-10\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-4±\sqrt{16+80}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -10.
x=\frac{-4±\sqrt{96}}{2\times 2}
הוסף את 16 ל- 80.
x=\frac{-4±4\sqrt{6}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 96.
x=\frac{-4±4\sqrt{6}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{4\sqrt{6}-4}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±4\sqrt{6}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 4\sqrt{6}.
x=\sqrt{6}-1
חלק את -4+4\sqrt{6} ב- 4.
x=\frac{-4\sqrt{6}-4}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±4\sqrt{6}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{6} מ- -4.
x=-\sqrt{6}-1
חלק את -4-4\sqrt{6} ב- 4.
x=\sqrt{6}-1 x=-\sqrt{6}-1
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}+4x=10
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{2x^{2}+4x}{2}=\frac{10}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{4}{2}x=\frac{10}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+2x=\frac{10}{2}
חלק את 4 ב- 2.
x^{2}+2x=5
חלק את 10 ב- 2.
x^{2}+2x+1^{2}=5+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=5+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=6
הוסף את 5 ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=6
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{6}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\sqrt{6} x+1=-\sqrt{6}
פשט.
x=\sqrt{6}-1 x=-\sqrt{6}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}