פתור עבור v
v=7
v=0
שתף
הועתק ללוח
2v^{2}-14v=5v\left(v-7\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2v ב- v-7.
2v^{2}-14v=5v^{2}-35v
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 5v ב- v-7.
2v^{2}-14v-5v^{2}=-35v
החסר 5v^{2} משני האגפים.
-3v^{2}-14v=-35v
כנס את 2v^{2} ו- -5v^{2} כדי לקבל -3v^{2}.
-3v^{2}-14v+35v=0
הוסף 35v משני הצדדים.
-3v^{2}+21v=0
כנס את -14v ו- 35v כדי לקבל 21v.
v\left(-3v+21\right)=0
הוצא את הגורם המשותף v.
v=0 v=7
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את v=0 ו- -3v+21=0.
2v^{2}-14v=5v\left(v-7\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2v ב- v-7.
2v^{2}-14v=5v^{2}-35v
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 5v ב- v-7.
2v^{2}-14v-5v^{2}=-35v
החסר 5v^{2} משני האגפים.
-3v^{2}-14v=-35v
כנס את 2v^{2} ו- -5v^{2} כדי לקבל -3v^{2}.
-3v^{2}-14v+35v=0
הוסף 35v משני הצדדים.
-3v^{2}+21v=0
כנס את -14v ו- 35v כדי לקבל 21v.
v=\frac{-21±\sqrt{21^{2}}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- 21 במקום b, וב- 0 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
v=\frac{-21±21}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 21^{2}.
v=\frac{-21±21}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
v=\frac{0}{-6}
כעת פתור את המשוואה v=\frac{-21±21}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -21 ל- 21.
v=0
חלק את 0 ב- -6.
v=-\frac{42}{-6}
כעת פתור את המשוואה v=\frac{-21±21}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 21 מ- -21.
v=7
חלק את -42 ב- -6.
v=0 v=7
המשוואה נפתרה כעת.
2v^{2}-14v=5v\left(v-7\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2v ב- v-7.
2v^{2}-14v=5v^{2}-35v
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 5v ב- v-7.
2v^{2}-14v-5v^{2}=-35v
החסר 5v^{2} משני האגפים.
-3v^{2}-14v=-35v
כנס את 2v^{2} ו- -5v^{2} כדי לקבל -3v^{2}.
-3v^{2}-14v+35v=0
הוסף 35v משני הצדדים.
-3v^{2}+21v=0
כנס את -14v ו- 35v כדי לקבל 21v.
\frac{-3v^{2}+21v}{-3}=\frac{0}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
v^{2}+\frac{21}{-3}v=\frac{0}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
v^{2}-7v=\frac{0}{-3}
חלק את 21 ב- -3.
v^{2}-7v=0
חלק את 0 ב- -3.
v^{2}-7v+\left(-\frac{7}{2}\right)^{2}=\left(-\frac{7}{2}\right)^{2}
חלק את -7, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
v^{2}-7v+\frac{49}{4}=\frac{49}{4}
העלה את -\frac{7}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
\left(v-\frac{7}{2}\right)^{2}=\frac{49}{4}
פרק v^{2}-7v+\frac{49}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(v-\frac{7}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
v-\frac{7}{2}=\frac{7}{2} v-\frac{7}{2}=-\frac{7}{2}
פשט.
v=7 v=0
הוסף \frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}