פתור עבור p
p = \frac{3 \sqrt{17} + 3}{4} \approx 3.842329219
p=\frac{3-3\sqrt{17}}{4}\approx -2.342329219
שתף
הועתק ללוח
2p^{2}-3p-18=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 2\left(-18\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -18 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 2\left(-18\right)}}{2\times 2}
-3 בריבוע.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-8\left(-18\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+144}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -18.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{153}}{2\times 2}
הוסף את 9 ל- 144.
p=\frac{-\left(-3\right)±3\sqrt{17}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 153.
p=\frac{3±3\sqrt{17}}{2\times 2}
ההופכי של -3 הוא 3.
p=\frac{3±3\sqrt{17}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
p=\frac{3\sqrt{17}+3}{4}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{3±3\sqrt{17}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- 3\sqrt{17}.
p=\frac{3-3\sqrt{17}}{4}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{3±3\sqrt{17}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3\sqrt{17} מ- 3.
p=\frac{3\sqrt{17}+3}{4} p=\frac{3-3\sqrt{17}}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
2p^{2}-3p-18=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2p^{2}-3p-18-\left(-18\right)=-\left(-18\right)
הוסף 18 לשני אגפי המשוואה.
2p^{2}-3p=-\left(-18\right)
החסרת -18 מעצמו נותנת 0.
2p^{2}-3p=18
החסר -18 מ- 0.
\frac{2p^{2}-3p}{2}=\frac{18}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
p^{2}-\frac{3}{2}p=\frac{18}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
p^{2}-\frac{3}{2}p=9
חלק את 18 ב- 2.
p^{2}-\frac{3}{2}p+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}=9+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
p^{2}-\frac{3}{2}p+\frac{9}{16}=9+\frac{9}{16}
העלה את -\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
p^{2}-\frac{3}{2}p+\frac{9}{16}=\frac{153}{16}
הוסף את 9 ל- \frac{9}{16}.
\left(p-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{153}{16}
פרק p^{2}-\frac{3}{2}p+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(p-\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{153}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
p-\frac{3}{4}=\frac{3\sqrt{17}}{4} p-\frac{3}{4}=-\frac{3\sqrt{17}}{4}
פשט.
p=\frac{3\sqrt{17}+3}{4} p=\frac{3-3\sqrt{17}}{4}
הוסף \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}